בהצהרה שפרסמה התנועה ביום חמישי, ביום השנה הראשון לנפילתו של המנהיג יחיא סינוואר, נאמר: "שנה שלמה חלפה מאז אותה אפופיאה הירואית שנראתה לעיני העולם כולו – שגיבורה היה מפקד מבצע 'מבול אל-אקצא', המנהיג השהיד יחיא סינוואר – אשר חתם את חייו ומסלולו העשיר בג’יהאד ובהקרבה כשהוא מתייצב בעוז בלב הקרב, מניף את מקלו ומאתגר את כוחו ופשעיו של הכיבוש."
חמאס ציינה כי חלפה שנה מאז נפילתו של המנהיג הלאומי הגדול, ובמהלכה השיג העם הפלסטיני, בזכות סבלנותו ועמידתו האיתנה, ובזכות כוחה וגבורתה של ההתנגדות, הישג לאומי והסכם שסיכל את כל תוכניות הכיבוש במלחמתו נגד עמנו ואדמתנו.
ההסכם קבע את הפסקת התוקפנות, את סיום מלחמת ההשמדה, הרעב, הגירוש והטיהור האתני – והוביל לעסקת חילופי שבויים שכותרתה “מבול החירות”, שבמסגרתה זכו 1,968 אסירים פלסטינים לחופש, ונשברה יהירותו של הסוהר הציוני.
חמאס הביעה בגאווה ובהוקרה את זכרו של יחיא סינוואר ואת דרכו, וציינה כי חי כל חייו כלוחם מאז נעוריו – עמד איתן מול סוהריו במשך 23 שנות מאסר, המשיך בעבודת ההכנה, הבנייה והתכנון לאחר שחרורו, עד לשחר ה-7 באוקטובר 2023, שבו הכניע את הכיבוש, זעזע את ישותו ושבר את מיתוס צבאו – עד שנפל כשהוא נלחם ומחובר לשדה הקרב.
עוד הדגישה התנועה כי נפילתו של המנהיג יחיא סינוואר, ולפניו כל מנהיגי ורמוזי התנועה שנפלו בדרכה של ההתנגדות למען השחרור והשיבה, לא תעשה אלא לחזק את התנועה, את העם ואת ההתנגדות – בנחישותם לדבוק בדרכם ולהיות נאמנים לדם השהידים ולהקרבתם.
חמאס הוסיפה כי להבת "מבול אל-אקצא" תישאר בוערת ותמשיך לפעום ברוח האמונה בזכויות, בעקרונות ובאחדות הלאומית, ולא תדעך – תהא עוצמת ההקרבה או כוחו של הכיבוש אשר יהיה.
בהצהרה נכתב עוד: "אנו נשארים נאמנים לשבועת המנהיגים השהידים – הדגל לא ייפול, הוא ימשיך להתנופף בגאווה, ויישאוהו כל בני עמנו מדור לדור – עד לשחרור המלא ולהקמת מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה ירושלים."
עוד פנתה התנועה למנהיג השהיד באומרה: "ביום השנה הראשון לנפילתו, הו אבו אבראהים, נוח בשלום – מילאת את שליחותך, נלחמת באמת למען השפלת דגל האויב, שבירת כוחו וביזוי מנהיגיו, ורעדת יסודות ישותו המדומה."
חמאס הוסיפה:"גם אם גופך הטהור איננו עוד על אדמת עזה, הרי שרוחך המרחפת בשמיים ממלאת את היקום באמונה שדם השהידים כותב תהילה נצחית לפלסטין ולאומה. האויב נכשל בהשגת יעדיו התוקפניים בעזה הכבושה, נאלץ להפסיק את האש בכפייה, ולא הצליח להשיב את שבוייו אלא בהתאם לרצון ולתנאיה של ההתנגדות."
יחיא סינוואר נפל כשהוא לובש את אפוד הקרב שלו, נלחם פנים אל פנים, מקבל את הקרב ולא בורח ממנו – חתימה לחיים שכוללים גבורה וגאווה, וסימן דרך במאבק בין בעלי הזכות האמיתיים לבין אויבם הפושע.