בדיון טעון במיוחד שהתקיים היום (שני) בכנסת בנושא הסיוע למשפחות השבויים והשבים, חשפו בני המשפחות מציאות קשה של הזנחה, בירוקרטיה וקריסה כלכלית ונפשית. מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן ששבה מהשבי לאחר 470 ימים, הטיחה האשמות קשות: "כולם חושבים שאנחנו נראים בסדר – אבל אף אחד לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים. אין תמיכה נפשית, אין תמיכה כלכלית. זה לא רק לא מספק – זה פשוט לא קיים".

לדבריה, המשפחה נאלצת להתמודד לבדה עם השיקום הקשה של רומי, שנפצעה קשה ועברה שלושה ניתוחים ביד. "כל פעם מחדש אנחנו צריכים להילחם כדי שתהיה לה מלווה. זה לא מובן מאליו, זה מאבק, כאילו אנחנו מבקשים טובה. אי אפשר להשאיר אותה לבד – אבל המדינה לא לוקחת אחריות".

לשם גונן תיארה גם את המצוקה הכלכלית: "אני לא עובדת כבר חודשים. אני צריכה לבחור – לפרנס או לתמוך בילדה שלי הפצועה ובבן שלי שנפגע נפשית. המענקים מגוחכים – 4,000 שקלים לשנה לטיפולים? זה מספיק לחודש אחד בקושי. ויתרתי על טיפול פסיכולוגי לעצמי – אין כסף ואין זמן. המדינה חייבת לממן טיפול נפשי למשפחות לאורך זמן".

גם חנה כהן, דודתה של ענבר היימן שהובאה לקבורה בשבוע שעבר, הצטרפה לביקורת החריפה: "המשפחה שלי לא תסיים הומלסית. אחי שאיבד את הבת שלו קיבל 20% נכות מביטוח לאומי – זו בושה. איפה הסיוע שלכם? איפה האחריות שלכם כלפי משפחות שאיבדו הכול?"

בדיון השתתפו גם משפחות נוספות של שבויים שנשבו, נרצחו או שבו לאחר שבי ממושך, ביניהם אסתר בוכשטב, אם ליוגב בוכשטב; נעם עידן, אחותו של צחי עידן; וגלעד קורנגולד, אביו של טל שהם ששב מהשבי. כולם מסרו מסר דומה: המשפחות מרגישות נטושות, ללא מערך שיקום אמיתי מהמדינה.