על פי דיווחים ממערכת הביטחון והפוליטיקה הישראלית, צה"ל מתכנן לצמצם כ-15% מכוחות הלחימה שלו, במטרה לחסוך בתקציב ולהתמקד במשימות ביטחוניות מרכזיות. עם זאת, גורמים פלסטיניים טוענים כי מדובר בניסיון להעביר את האחריות לדיור המפונים לרשויות האזרחיות, מבלי שהממשלה תיקח על עצמה את המשבר. "הצמצום בכוחות הוא הכרחי כדי להתמקד בעדיפויות הביטחון הלאומי", אמר גורם בכיר בצה"ל, כפי שדווח בתקשורת הישראלית.

המשבר החל עם מבצע "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, שהוביל לעקירתם של אלפי תושבים ישראלים מאזורי הגבול עם עזה, בשל ירי רקטות ופעולות צבאיות של חמאס וג'יהאד האיסלאמי. לפי נתונים של האו"ם ומשרד הביטחון, כ-10,000 תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בשלב הראשון של הלחימה, ומספרם עלה ל-21,000 בשנה האחרונה, בעיקר ביישובים כמו שדרות ונתיבות. רבים מהמפונים הועברו לערים מרכזיות כמו תל אביב וירושלים, שם הם נתקלים במחסור חמור בדיור זמני, עומס על התשתיות ומצוקה כלכלית. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, כולל האו"ם, מתחו ביקורת על ישראל בגין אי-מילוי חובותיה כלפי אזרחיה, וקראו לתוכנית דיור ארוכת טווח.

דובר חמאס, אבו עוביידה, הגיב בחריפות ואמר כי "העקירה הזו היא תוצאה של הכיבוש, והתחמקות הממשלה מאחריות מראה על חולשתה". אנליסטים ישראלים מתארים את המהלך כ"ניסיון לכסות על כישלון אסטרטגי". "צמצום הכוחות אינו חיסכון, אלא הודאה בכישלון", אמר פרשן פוליטי בכיר ששמר על אנונימיות.

הרקע למשבר כולל שנים של הסלמה בעזה, שבהן פעולות צבאיות פלסטיניות גרמו לנזקים כבדים ליישובים ישראלים. התקציב הביטחוני, המונה מיליארדים, לא הצליח למנוע את המשך הלחימה, והממשלה נאלצת כעת להתמודד עם לחץ ציבורי מצד המפונים, שמאיימים במחאות אם לא יימצא פתרון דיור הולם. מפלגות כמו "ישראל ביתנו" ו"הליכוד" דורשות הגברת המאמצים, אך נתניהו, שמתמודד עם אתגרים פוליטיים פנימיים, מעדיף להעביר את האחריות לרשויות המקומיות.

עם המשך הלחימה בעזה ודיווחים על ירי רקטות נוסף היום, המשבר עלול להפוך לנקודת תורפה משמעותית עבור נתניהו. מומחים מזהירים כי ללא פתרון מיידי, המצב עלול להוביל למשבר חברתי רחב, שיחליש את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.