לפי סוכנות הידיעות האיראנית "טסנים" ודיווחים בתקשורת הישראלית, הציוד, שמסוגל להתמודד בו־זמנית עם כלי טיס בלתי מאוישים, מטוסי קרב וטילי שיוט, מכסה בפועל חלק מהמרחב האווירי של טורקיה – צעד המשדר מסר ברור על היערכות תל אביב לניהול משבר אפשרי מול אנקרה.

הפרשן הטורקי בולנט אוראק אוגלו הגדיר בעבר את שיתוף הפעולה בין הישות הישראלית לקפריסין כאיום על אנקרה, וציין כי שיתוף הפעולה הצבאי בין ניקוסיה לתל אביב מהווה איום משמעותי על חיל האוויר הטורקי בים התיכון.

בדיווח שפרסם העיתון הטורקי "יני שפק", הדגיש אוראק אוגלו את ההיבטים האסטרטגיים של משלוח המנה השנייה של מערכת ההגנה האווירית הישראלית "ברק MX" לקפריסין היוונית, ואמר: "המערכת הועברה דרך נמל לימסול וביבשה תחת אבטחה כבדה."

עוד הוסיף: "בסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות נראים רכבים צבאיים עוזבים את נמל לימסול."

הפרשן הטורקי הדגיש כי מערכות מודרניות אלו יחליפו את מערכות ה־TOM-M1 וה־Buk-M1-2 הישנות, מה שמעיד על מאמצי ניקוסיה לשדרג את התשתית הצבאית שלה. המערכות החדשות ייפרסו בבסיס האווירי אנדראס פפנדראו בפאפוס ובבסיס הימי אוונגלוס פלוראקיס במרי.

עוד נמסר כי ישראל שואפת להפוך את קפריסין לבסיס אסטרטגי ולמרכז לביטחון סייבר. יחידת 8200 של צה"ל הקימה מרכז סייבר שמטרתו לרגל אחר רשתות התקשורת של הצבא הטורקי בצפון קפריסין. המרכז, הממוקם סמוך ללרנקה, פועל בתיאום עם הפיקוד הסייבר היווני ועם הצי השישי האמריקני, וצפוי להגיע לפעילות מלאה עד סוף 2025.

לפי אתר "אל־ג'זירה", באוגוסט האחרון נקטה ישראל, במסגרת הסכמיה עם ארצות הברית ויוון, צעדים אסטרטגיים כמו ארגון סיורים ימיים משותפים, בטענה להגנה על מה שמכונה "האזור הכלכלי הבלעדי" של קפריסין, נוסף על פריסת מערכת הטילים הראשונה מסוג "ברק MX" באי.