בהקשר זה, יו''ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת "בועז ביסמוט" הפיץ לפני מספר ימים לחברי הכנסת את טיוטת נוסח חוק הפטור מגיוס לקראת דיון בו בשבוע הבא. לפי הנוסח החדש, כלל הצווים שנשלחו על ידי הצבא מאז מועד פקיעת חוק הפטור הקודם בשנת 2023 יבוטלו, סנקציות אישיות על משתמטים מגיוס יחולו רק עד גיל 26, וחרדים יורשו לשרת בשירות אזרחי במוסדות ביטחון בשיעור של עד 10% מיעדי הגיוס השנתי. בנוסף, החוק מכיל הגדרה רחבה בנוגע לשאלה מיהו חרדי, וכולל גם חרדים שנשרו ממערכת החינוך.

בתגובה לטיוטת החוק הזה, ראש הממשלה לשעבר ומנהיג האופוזיציה נפתלי בנט כינה זאת "חוק השתמטות מגיוס". גם יאיר לפיד אמר: "החוק לא מיועד להפסיק את הסנקציות והמעצרים, ולכן כולל חנינה גורפת לכל המשתמטים הנוכחיים. מבחינת נתניהו, החוק מיועד להקנות לו עוד כמה חודשי שלטון".

טיוטה זו טרם אושרה, אך בהתחשב בכך שנוסחה מציינת כי תנאי השירות הצבאי לחרדים יהיו קלים יותר ממה שציפו הצבא והקהילה החילונית בישראל, סביר להניח כי אנשי הצבא וחיילי המילואים יגיבו אליה בדרכים שונות. זאת למרות שלפי דיווחים רשמיים, צבא ישראל זקוק כיום ל-12 אלף חיילים חדשים (לא במסגרת המילואים). המחסור בכוח אדם, המאמץ להאריך את פטור החרדים משירות צבאי, לצד "משבר כוח האדם בצבא", הפכו את המצב למדאיג עבור בכירים בצבא ישראל.

לפי רשת 13 הישראלית, את משבר כוח האדם בצבא ישראל מרגישים היטב בבסיסים וביחידות. נתונים שפורסמו מעידים על "ירידה חריפה במוטיבציה להמשיך בשירות" ועל "עזיבה מוקדמת של כ-600 אנשי קבע המבקשים לפרוש מוקדם מהצבא". כ-600 אנשי קבע, בהם קצינים בכירים ונגדים מקצועיים, ביקשו להקדים את פרישתם מהצבא, רבים מהם כבר רצו לפרוש מוקדם יותר במהלך המלחמה, אך התבקשו להישאר בשל מחסור חמור במחליפים. לפי הסקר של הכנסת, 85% מהקצינים משתחררים לפני שמגיעים לדרגת סגן אלוף, ורבים מהם משלימים "תקופות שירות יחסית קצרות". לכן, קיים פער חמור בשרשרת הפיקוד: רק 524 קצינים בדרגת רס"ן מוגדרים כבעלי פוטנציאל להגיע לתפקידי סא"ל, בעוד שבמצב תקין, מספרם היה צריך לעמוד על כ-800. בין הסיבות למשבר כוח האדם היא "שחיקה מתמשכת בתקפיד ובשכר וכן במעמד אנשי הקבע". בקרב קצינים בדרגת רס"ן רק 37% מעוניינים להמשיך בשירות.

כדי להתמודד עם אתגר זה, הצבא מקדם קצינים צעירים יותר וחסרי ניסיון לתפקידים שבעבר אוישו על-ידי מפקדים ותיקים, מה שמשפיע על איכות הפיקוד והניהול בשטח. בהקשר זה, גורמים בכירים בצבא הדגישו כי "האפקט הנפשי, עומס השירות ושחיקה מקצועית מצטברת" מחריפים את המשבר.

בהקשר זה, הערוץ הישראלי "N12" הצהיר בדיווח משלים: לצד השחיקה מהמלחמה והתנאים למשרתים, הפגיעה בעקבות הדה-לגיטימציה והתבטאויות של פוליטיקאים בנוגע לצבא משפיעה גם היא על הפחתת המוטיבציה של אנשי קבע. בנוסף, האופן שבו נערכו חלק מהמינויים האחרונים בצבא מעלה חשש שבהקשר זה צבא ישראל הופך להיות יותר ויותר דומה למשטרה. מי שמביט על המספרים מבחוץ יתקשה להבין את עומק התופעה, אך מדובר בפגיעה בעמוד השדרה של צבא ישראל בשנים הבאות.

הרמטכ"ל אייל זמיר עוסק אישית בנושא הזה. בהקשר זה, הממשלה אישרה החלטה בסכום של 3.25 מיליארד שקל (כ-1.200 מיליון דולר), שתתפרס על התקציב של השנה הנוכחית - ועד 2029. ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי.

אלה חלק מהצעדים שנקטו בכירים במשרד הביטחון כדי למנוע צמצום ועזיבה של כוח אדם. עם זאת, גורם נוסף שהשפיע לרעה באופן משמעותי על המוטיבציה של אנשי קבע וכוחות מילואים הוא סוגיית המשך הפטור של חרדים משירות ומאמצי הממשלה להאריך פטור זה. זאת על רקע מצב הביטחון בישראל המחייב חיילי מילואים לשרת בשנה הבאה כ-60 ימי מילואים, גם במצב בו אין מלחמה ספציפית. בנוסף, כלל היחידות הלוחמות בצבא ישראל יעברו אימון ייעודי במהלך השנה, וצוותי הפיקוד קבעו את מועדי וגזרות התעסוקה של כל היחידות, בסדיר ובמילואים.

גרף הלחימה של צבא ישראל לשנת 2026 משקף מציאות ביטחונית קשה המטילה אחריות כבדה על כוחות המילואים, והצבא יהיה פעיל באופן נרחב בחזיתות שונות ובגבולות. משמעות הדבר היא שיותר ממחצית מכוחות הלחימה והתמיכה של ישראל ילבשו ככל הנראה מדי מילואים בשנה הבאה, מה שיטיל נטל כלכלי כבד על תקציב הביטחון.

משרד האוצר הישראלי מעריך כי גיוס חיילי מילואים עשוי לעלות 35 מיליארד שקלים (כ-11 מיליארד דולר) בשנה. מדו''ח משרד האוצר עולה כי המחיר שמשלם המשק על חודש מילואים של גבר עומד על 48 אלף שקלים, לעומת 27 אלף שקלים לחייל סדיר. בקרב נשים, העלות המשקית של חודש מילואים היא 32 אלף שקלים, בעוד חיילת סדירה עולה 21 אלף שקלים. הערכה זו כוללת בחינת ארבעה פרמטרים: אובדן תרומה כלכלית של המשרתים אם לא ישרתו; פגיעה במשרתים עצמם בשוק העבודה במהלך השירות; פגיעה בפעילות הכלכלית של בן/בת הזוג של המשרתים;  ודחיית הלימודים באוניברסיטה, שמשפיעה רק על חיילים סדירים.

לכן, במצב שבו נתונים כלכליים, כמו גם צרכים צבאיים, מדגישים את הצורך להגדיל את מספר המשרתים בסדיר, נתניהו מתכוון לקדם את החוק לפטור חרדים מגיוס על מנת לשמר את הקואליציה שלו ולרצות את המפלגות החרדיות. כפי שצוין בדו"ח הזה, המצטט כלי תקשורת ישראליים, לכך תהיה השפעה שלילית על המוטיבציה לשירות של חיילי סדיר ומילואים, מה שעלול לערער את כל המבנה של צבא ישראל.