הריגתו בשבוע שעבר של יאסר אבו שבאב - מנהיג "הכוחות העממיים" בן ה-32, מיליציה הנתמכת על ידי ישראל, הפועלת באזור רפיח בדרום רצועת עזה - היא יותר מתקיפת כנופיות מחרידה. הריגתו בידי אנשי המיליציה הממורמרים שלו היא ייצוג ברור של מדיניות המתבטלת.

במשך חודשים, ישראל רקמה ברית גרועה של עבריינים מורשעים, לשעבר אנשי דאעש ומשתפי פעולה אופורטוניסטים, והציגה אותם כעובר של אלטרנטיבה לממשל מקומי לחמאס בעזה, תוך שימוש בהם כדי לתזמר רעב ולבצע פיגועים מטעם ישראל. כעת, ניסיון זה לטפח רשת של כנופיות פרוקסי פליליות כקבלני משנה של הכיבוש שלה קורס למאבקים פנימיים פרנואידיים ולכאוס עקוב מדם.

אבו שבאב עצמו היה סוחר סמים מורשע עם קשרים מתועדים לדאעש בסיני. הוא נידון על ידי בית משפט בעזה בשנת 2015 ל-25 שנות מאסר, וריצה שמונה מאסרים לפני שנמלט אל תוך הכאוס שלאחר ה-7 באוקטובר. לאחר מכן הוא הגיח לעזה תחת חסות צה"ל כדי להוביל כנופיה של 120 לוחמים, חלק ממה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודה כאסטרטגיה מפורשת לחמש חמולות חזקות בעזה כדי להתמודד עם חמאס.

לדברי העיתונאי החוקר העזתי מוחמד עות'מאן, מותו של אבו שבאב החל כאשר צה"ל גילה מזון שסיפק לכנופייתו בתוך מנהרה של חמאס בחודש שעבר. ישראל הטילה במהירות הגבלות על חברי הקבוצה, הגבילה את תנועותיהם ברפיח, צמצמה את מנות המזון שלהם וחסמה את מנהיגיהם הנאמנים ביותר מלנסוע לישראל ומחוצה לה.

המתחים בתוך הכנופיה התגברו. בתוך ימים ספורים, לאחר חקירה פנימית, סגן הכנופיה ומנהיגה בפועל, עצר ע'סאן דוהיני, את ג'ומעה אבו סוניימה, שאחיו מחמוד פיקח על חלוקת המזון לכנופיית אבו שבאב ולמשפחות אחרות באזור, בחשד שג'ומעה מפנה מזון לפעילי חמאס.

מחמוד הלך לביתו של אבו שבאב כדי לדרוש את שחרור אחיו, אך נאמר לו שג'ומעה עומדת בפני שלוש אפשרויות: להישאר במעצר, להימסר לצה"ל או להוציאו להורג. העימות הסלים עד שמחמוד שלף רובה אוטומטי ופתח באש; אבו שבאב נפצע קשה ומת מפצעיו לאחר שדווח כי פונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, ומחמוד וג'ומעה נהרגו בעימותים.

מה שבעקבות הריגתו של אבו שבאב היה מפל של אלימות נקמה. על פי עות'מאן ומקורות מקומיים אחרים, דוהיני, שנפצע ברגלו השמאלית במהלך העימות, טופל בישראל וחזר לבצע מספר הוצאות להורג - הריגתו של שומרי ראשו של אבו שבאב בשל אי התערבותם, כמו גם את היורה, אחיו העצור וכמה אחרים. הוא גם פתח במתקפות על בתי שבט אבו סוניימה, פצע מספר תושבים, החרים טלפונים, תקף נשים והכניס משפחות לסגר. מאוחר יותר פרסם השבט הצהרה פומבית המאשרת את מותם של ג'ומעה ומחמוד ורומזת באופן מרומז כי השניים היו אחראים למותו של אבו שבאב.

קריסת קרקע זו לוכדת אמת עמוקה לגבי ניסוי הפרוקסי של ישראל בעזה: על ידי מיקור חוץ של כיבוש האוכלוסייה הנצורה למשתפי הפעולה האלימים והאופורטוניסטים ביותר, ישראל לא תייצר אלטרנטיבה יציבה לשלטון חמאס. במקום זאת, אסטרטגיה כזו רק מטפחת כלכלה מיניאטורית של אדוני מלחמה, ומכשירה את הבמה למחזורים אינסופיים של אלימות גמול.

העמקת שיתוף הפעולה

הקשר של ישראל עם כנופיות הפשע של עזה החל כמעט מיד לאחר פלישת צה"ל לרפיח במאי 2024. חברי הכנופיות החלו לבזוז וסחטו שיירות סיוע הומניטרי תוך הגנה ישראלית פסיבית, ולעתים אקטיבית, כפי שתיארו עדים: הגניבה יכלה להתרחש קרוב עד 100 מטרים מטנקים ישראליים, כאשר חיילים ירו רק כאשר המשטרה המקומית או מתנדבים ניסו להתערב.

ההסדר שירת את מטרותיה האסטרטגיות של ישראל, והעמיק את הרעב בעזה תוך העברת האשמה לקבוצות מקומיות ושימור הכחשה סבירה. בשיא המשבר בקיץ האחרון, כמעט 90 אחוז משיירות הסיוע של האו"ם נתפסו לפני שהגיעו למרכזי חלוקה.

בנובמבר 2024, תזכיר פנימי של האו"ם זיהה את כוחות העם של אבו שבאב כאשם העיקרי. הקבוצה בנתה קומפלקס צבאי מבוצר עם מחסנים ומלגזות כדי לאגור סיוע גנוב, אותו מכרו בשוק השחור במחירים מופקעים.

מאוחר יותר באותו חודש, פעילי חמאס ארבו ליחידת אבו שבאב בבית החולים האירופי בחאן יונס, והרגו כ-20 מלוחמיהם, כולל אחיו של מנהיג הכנופיה ומנהל החשבונות, פתחי. לאחר הפיגוע, הרחיב צה"ל את שיתוף הפעולה שלו עם אבו שבאב, שכעת היו לו סיבות אישיות מאוד לנקום בחמאס.

 בהמשך, ישראל פרסה את הכוחות העממיים וכנופיות אחרות למטרות ריגול, איסוף מודיעין, חטיפות, התנקשויות וניקוי אזורים מסוכנים לפני כוחות ישראליים. מנהיג בכיר בחמאס בדוחא סיפר לי לאחרונה שכאשר גדודי אל-קסאם של חמאס התעמתו עם שבט דוגמוש באוקטובר, חמושים איתרו רשימות ישראליות של אנשים לחטיפה, חקירה והתנקשות, יחד עם סכומי כסף גדולים, נשק וכלי רכב.

עד מאי 2025, ישראל ביססה עוד יותר את שיתוף הפעולה שלה. צה"ל סיפק לחברי הכנופיה מדים הנושאים את דגל פלסטין כדי ליצור רושם של כוח ביטחון לגיטימי, והטיל עליהם את המשימה לבנות מחנה אוהלים גדול במזרח רפיח ליד הגבול המצרי. שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, דיבר חודשיים לאחר מכן על תוכניתו לרכז שם 600,000 עזתים, ולמנוע את חזרתם למרכז ומערב עזה - ואבו שבאב חזר על אותן מטרות אוכלוסייה במאמר דעה בוול סטריט ג'ורנל שפורסם תחת שמו.

עד מהרה הופיע דף פייסבוק שקידם את האזור "הבטוח" של הכנופיה בערבית ובאנגלית, ואף הציע משכורות חודשיות בין 1,000 ל-1,500 דולר למגויסים חדשים. לדברי חבר כנופיה לשעבר שדיבר עם מוחמד עות'מאן, אזרחים שעברו לשם הוחזקו למעשה כבני ערובה, נאסר עליהם לחזור מערבה או ליצור קשר עם משפחותיהם.

גם איחוד האמירויות החל לתמוך באבו שבאב, בניסיון ליצור יריבים מקומיים לחמאס. דיפלומט ערבי אמר לי שאבו דאבי מעדיפה "כאוס דמוי סודאן" על פני כל תרחיש שבו חמאס שורד את המלחמה. ביוני, דוהיני הופיע בסרטון ליד רכב עם לוחיות רישוי של איחוד האמירויות, כשהוא אוחז ברובה סרבי חדש לגמרי, שלפי מקור ב-WSJ - ניתן למצוא רק בשתי מדינות במזרח התיכון: ישראל ואיחוד האמירויות.

אולם, עד הקיץ, ישראל חוותה חרטה של ​​קונים. שורותיו של אבו שבאב לא גדלו, ומעט אזרחים עברו למחנה שלהם. המצב הידרדר עוד יותר לאחר שחבר הכנסת של האופוזיציה הישראלית ושר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, הפר בשוגג את הצנזורה הצבאית בכך שמתח ביקורת על נתניהו על חימוש "המקבילה לדאעש בעזה". נתניהו אישר מאוחר יותר אלמנטים מהדיווח הזה, מה שגרם למשפחת אבו שבאב ולמשפחת טראבין להתנער בפומבי מאבו שבאב ולכנות אותו כמשתף פעולה.

אפילו גיוס הכנופיה של מבקר חמאס ידוע, מומן אל-נאטור, הצליח להוביל לתוצאות הפוכות. לאחר שפרסמו תמונות איתו, משפחתו גינתה אותו ובמהרה נמלטה מעזה כדי להימלט ממעגל הכנופיה.

כנופיות מזרח עזה

מאז הפסקת האש של אוקטובר, ישראל שמרה על שליטה באזורים מצומצמים מעבר ל"קו הצהוב", המהווים כיום יותר ממחצית שטח עזה. כאן, על פי מקורות מקומיים מרובים, ישראל מצאה במהירות שימוש נוסף לקבוצתו של אבו שבאב ולחמש כנופיות שליחים נוספות, אשר משתתפות בפעולות פגע וברח ובמשימות ציד מנהרות כדי לעקור את חמושי חמאס ברפיח. לפני שנהרג, אבו שבאב היה מעורב גם בתוכניות ישראל לבנות את "רפיח החדשה", כפר פוטיומקין שנועד להסוות את סירובה של ישראל לאפשר שיקום במערב עזה.

לדברי עיתונאי אירופאי ותיק, זמן קצר לפני מותו, אבו שבאב דן עם דוהיני בתוכנית להקמת "ממשלת מעבר של מזרח עזה", המבוססת באופן חופשי על כוחות התמיכה המהירה של סודאן. הכנופיה גם פרסמה בסוף נובמבר סרטונים המשווקים את עצמם כזרוע של מועצת השלום והכוחות הבינלאומיים של טראמפ. ישראל קידמה בעקביות את הכנופיה בפני מקבלי החלטות אמריקאים, וכלי תקשורת ישראליים אף דיווחו כי אבו שבאב נפגש עם ג'ארד קושנר במרכז התיאום האזרחי-צבאי של הצבא האמריקאי בדרום ישראל, דבר שמשרד החוץ האמריקאי הכחיש.

מאז עברה הנהגת הכוחות העממיים לדוהיני, לשעבר מפקד ג'יש אל-אסלאם ברפיח, פלג רדיקלי שנשבע אמונים לדאעש בשנת 2015 והיה אחראי לחטיפתו של עיתונאי ה-BBC אלן ג'ונסטון בשנת 2007. מקורות בעזה אומרים שדוהיני נעצר פעמיים על ידי חמאס לפני המלחמה ושירת בעבר במגזר הביטחון של הרשות הפלסטינית. אחיו, פעיל בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, מת בכלא של חמאס.

מפקד מפתח נוסף בכנופיית אבו שבאב הוא עיסאם נבחין, פעיל דאעש שלחם בצבא המצרי בסיני בסוף שנות ה-2010. לאחר שהופיע שוב בעזה בשנת 2022, הוא נעצר בגין הריגת שוטר אך נמלט מהכלא ב-7 באוקטובר. לחברים אחרים בכוחות העממיים עבר אלים או פלילי דומה, כולל סחר בסמים, רצח ואנוס.