דיווח שפורסם ביום ראשון מציין כי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נמנע ממינוי קבוע של בעלי תפקידים לתפקידים מרכזיים במשרד ראש הממשלה ולתפקידים כלכליים חשובים, אף שמספר המשרות הפנויות הולך וגדל, ובמקום זאת הוא ממנה ממלאי מקום זמניים.

בשבוע שעבר מינה נתניהו את מזכירו הצבאי, רומן גופמן, לראש המוסד החדש, אף שכהונתו של ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, אמורה להסתיים רק בעוד כשישה חודשים. הדיווח, שפורסם באתר החדשות הישראלי „זמן ישראל”, מציין כי בעבר נהג נתניהו לדחות את מינוי ראש המוסד החדש עד סמוך לסיום כהונתו של הקודם, מה שהופך את המינוי המוקדם לחריג.

על פי הדיווח, ייתכן שנתניהו, חרף הצהרותיו כי ממשלתו תמשיך לכהן עד הבחירות הבאות באוקטובר, הבין שפיזור הכנסת וסיום כהונת ממשלתו עלולים להתרחש בכל עת. לפיכך ביקש למנות ראש מוסד הנאמן לו, גם במקרה שיפסיד בבחירות — כפי שעשה בעת מינוי ראש השב״כ החדש, דוד זיני.

הדיווח סבור כי ריבוי המשרות הבכירות הבלתי מאוישות מעיד על „סגנון ניהולי רשלני”, וכי „מינוי ממלאי מקום לתפקידים בכירים משאיר אותם במעמד זמני לאורך זמן, חושף אותם לפיטורין בכל רגע, והופך אותם לכפופים מקצועית לדרג הפוליטי, משום שאינם מחזיקים במינוי קבוע”.

עוד נכתב כי נוהג מינוי ממלאי מקום לראשי גופים ממשלתיים „הפך מזה זמן לנורמה בעיני הציבור הישראלי”. כך למשל, נתניהו הדיח את ראש המועצה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, ולאחר חודשיים מינה את גיל רייך, סגן ראש המל״ל, לראש המועצה הזמני.

ביוני האחרון מינה נתניהו את דניאל הרשקוביץ לנציב זמני של שירות המדינה, לאחר שהנציב הקודם, שגם הוא נקרא הרשקוביץ, סיים את כהונתו בספטמבר של השנה הקודמת. עם זאת, לפי הדיווח, „הרשקוביץ הפך במהלך כהונתו לחותמת גומי של נתניהו. הוא מגלה אדישות כלפי משרות רבות בשירות המדינה שהן ריקות מתוכן או מאיוש, ואינו מעלה בפני הממשלה חששות לגבי מינויים המפרים את החוק וכוללים ניגודי עניינים — בהם הניסיון למנות את השופט אשר קולה לפקח על חקירות נגד הפרקליט הצבאי”.

שר המשפטים יריב לוין ניסה למנות את קולה, אך בית המשפט העליון פסל את המינוי. לוין שב וניסה למנות את השופט בדימוס יוסף בן־חמו לראשות אותה בדיקה. הרשקוביץ הגיש מסמכים לבג״ץ וטען כי בן־חמו מתאים לתפקיד, תוך התעלמות מהנחיות בית המשפט שפסלו את המינוי.

מאז שנתניהו מינה את מנכ״ל משרד ראש הממשלה הקודם, יוסי שלי, לשגריר באיחוד האמירויות, וביקש למנות את דרורית שטיינמץ, ראש אגף התקציבים והפרויקטים במשרד רה״מ, למנכ״לית — תפקיד מנכ״ל משרד ראש הממשלה נותר פנוי כבר שנה. עם זאת, מינויה נתקל בקשיים בשל ניהול לקוי של תקציבי מעונות נתניהו. בעקבות זאת מינה אותה נתניהו לאחרונה למנכ״לית זמנית של המשרד.

מספר תפקידים בכירים נוספים, ובהם ארבעה שופטי בית המשפט העליון, נותרו בלתי מאוישים, לאחר שלוין מסרב למנות להם מחליפים, מסרב להכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ונמנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים.

נתניהו נמנע גם ממינוי שרים שיחליפו חמישה שרים ממפלגות ש״ס ויהדות התורה המאוחדת שפרשו מהממשלה בעקבות המשבר סביב חוק גיוס החרדים. הוא מינה את השרים יריב לוין וחיים כץ לממלאי מקום של משרדי הבריאות, הפנים, הבינוי והרווחה. עם זאת, תקופת הכהונה החוקית של שר ממלא מקום כבר פגה, ולפי הדיווח, מינוי שני השרים כממלאי מקום במקביל לכהונתם כשרים קבועים „פוגע בציבור”.

עוד נכתב כי המוסד לביטוח לאומי מנוהל זה שלוש שנים בידי מנהלים זמניים, „משום שהממשלה לא הצליחה למנות מועמד מתאים בעל ניסיון בניהול תקציבים של למעלה מ־25 מיליארד שקל. נראה שאין מאמץ אמיתי לבצע את המינוי”.

כיום נותר תפקיד יו״ר התעשייה האווירית לישראל פנוי, בשל סירובו של שר הביטחון ישראל כ״ץ למנות לתפקיד את גלעד ארדן, לשעבר שגריר ישראל באו״ם, על רקע מאבקי כוח בליכוד. כ״ץ ניסה למנות מועמד אחר, אך ועדת המינויים פסלה אותו וקבעה שאינו מתאים לתפקיד.

בעקבות פרישת ש״ס ויהדות התורה המאוחדת מהקואליציה, פועלות זה למעלה מחודשיים ארבע ועדות כנסת ללא יושב־ראש.

לפי הדיווח, בשל עיכוב המינויים מצד כ״ץ, התרחב לאחרונה גם בצה״ל הנוהג למנות קצינים ממלאי מקום. בהתאם לכך, הרמטכ״ל אייל זמיר הודיע לאחרונה על מינוי קצין ארטילריה בכיר כממלא מקום.