לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בעוד שהיו הערכות רבות לגבי תפקידן של ארה''ב וישראל בסכסוכים בין שכירי חרב של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות במחוזות הכבושים בדרום ובמזרח תימן מאז הסלמתם, העיתון הבריטי "טיימס" פרסם אתמול דיווח החושף את הקשר ההדוק בין ישראל לשכירי החרב של הקואליציה התוקפנית, בראשות שכירי החרב המזוהים עם האמירויות הנקראת מועצת המעבר הדרומית.
הקשר ההדק בין הציונים לשכירי חרב של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות בתימן
לפי "אל-מסירה", הטיימס הבריטי דיווח כי מועצת המעבר הדרומית שלחה משלחות להיפגש עם רשויות ישראליות למען מטרה משותפת נגד צנעא.
מידע זה נחשף לאחר חודשים של פעולות פוליטיות ותקשורתיות גלויות, במהלכן שכירי החרב של הקואליציה התוקפנית ניסו באופן ישיר לרצות את ישראל באמצעות נאומים פוליטיים, תעמולה תקשורתית והצהרות חוזרות ונשנות, אשר עלו בקנה אחד עם גישתו של המשטר הזה נגד תימן והאזור, וכעת הם חושפים את אופיו האמיתי של הפרויקט אותו הם מקדמים.
כמו כן, כלי תקשורת ישראליים דיווחו לאחרונה כי האמירויות שלחה מספר משלחות ישראליות לעדן. אבל ההיבט המסוכן יותר, עליו ציין הטיימס בדיווח זה, הוא שמועצת המעבר הדרומית בעדן מקווה לזכות בתמיכתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקידום נורמליזציה עם ישראל, בתמורה להכרה במועצה זו מיד לאחר היפרדותה הרשמית של דרום תימן.
עובדה זו מראה כי הפרויקט הבדלני שמקדמים שכירי החרב של האמירויות בדרום תימן הוא למעשה פרויקט פוליטי שתוכנן על ידי ישראל וארה''ב, יחד עם שותפותיהן, וכי קלף הנורמליזציה הפך לכלי לניצול פוליטי של המצב, שבו משתמשים שכירי החרב האלה כדי לזכות בהכרה.
דריסת הרגל הבולטת של ארה''ב וישראל באירועים בדרום והניסיון המחודש לחלק את תימן
המידע שנחשף על ידי עיתון הטיימס מראה שכל ההצעות שהוגשו על ידי מועצת המעבר הדרומית ושכירי חרב אחרים של הקואליציה התוקפנית בתקופה האחרונה משקפות קו פוליטי מתוכנן מראש, שבאמצעותה מנסים שכירי חרב אלה לספק שירותים ביטחוניים ופוליטיים לאויב הישראלי בתמורה לתמיכה זרה המבטיחה את הישרדותם.
לפיכך, משקיפים ופרשנים תימניים מדגישים כי כל הסלמה במתיחות מצד שכירי חרב של האמירויות וערב הסעודית בדרום ובמזרח תימן היא במסגרת הפרויקט והאינטרסים של ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל רואה בתימן את אחד מעמודי התווך העיקריים של ציר ההתנגדות ורואה בעמידות וביכולות הגדלות של צנעא איום ישיר על תוכניותיה.
כאן ניתן להזכיר את התגברות ההתבטאויות העוינות נגד תימן מצד בכירים ישראליים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ההתפתחויות האחרונות מראות כי ישראל מנסה להשתמש בשכירי חרב מקומיים בתימן כדי ליישם את האג'נדה שלה בים סוף ובדרום תימן, במיוחד לאחר הפגיעות האסטרטגיות שספגו תומכיה האמריקאיים והמערביים כתוצאה מפעולות החות'ים התימניים.
בהתאם לכך, כל מהלך צבאי או פוליטי של שכירי החרב הוא בעצם חלק מ"מלחמת פרוקסי" שמטרתה להגן על האינטרסים הישראליים, לא להגן על תימן או על העם התימני, ואפילו על הפרויקטים הקולוניאליים של שכירי החרב של הסעודיה והאמירויות.
משקיפים תימניים סבורים כי היחסים בין שכירי החרב של הקואליציה התוקפנית לבין ישראל אינם מבוססים עוד על אינטרסים מיידיים, אלא הפכו לפרויקט ארוך טווח. פרויקט זה כולל תמיכות הדדיות, יישום תוכניות פוליטיות ותיאום ביטחוני לטובת האינטרסים שלהם, גם במחיר של אובדן ריבונותה ואחדותה של תימן.
בנוסף, מאמציה של מועצת המעבר הדרומית לגרום למדינה העתידית שלה (כפי שטוענת) בדרום תימן להיות מוכרת על ידי ישראל מראים את רמת כניעתה וחושפים את טבעם של הגורמים העומדים מאחורי פרויקט חלוקת תימן.
על פי ניתוח פוליטי כללי, מה שחשף עיתון הטיימס הבריטי אתמול מוכיח כי כל הסלמה במצב הצבאי, הפוליטי או הפרובוקטיבי שנגרם על ידי שכירי החרב של הקואליציה התוקפנית בדרום ובמזרח תימן בתקופה הבאה צריכה להיחשב כחלק מתוכנית ישראלת-אמריקאית שתפגע במדינה זו דרך שער הכניסה הדרומי, לא רק מהלך מבודד או כזה שנובע מהקשר מקומי בהובלת ערב הסעודית או איחוד האמירויות הערביות.
בהקשר זה, מושל שבוה "עוואד אל-עולקי" הודיע כי אירועים שהתרחשו במחוזות אל-מהרה וחצרמוות בשבועות האחרונים הם חלק מתהליך שהתנהל ישירות לבקשתן ולתכנונן של ארה''ב וישראל, והם מחוץ למסגרת תפקידן של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.
הוא אמר כי שליטתן של מיליציית מועצת המעבר הדרומית על חצרמוות וחלקים ממחוז אל-מהרה נועדה לסלול את הדרך להשפעה ישראלית דרך האמירויות ולהסיט את תשומת הלב מהתוכנית שתוכננה נגד צנעא, כך שצנעא תופתע ולא תהיה מוכנה להתמודד.
מושל שבוה הדגיש כי גורמים במועצת המעבר הדרומית מנסים להעביר ישירות לישראל את הנמלים, המתקנים החשובים ושדות הנפט בדרום תימן. כמו כן, צמצום תפקידה של ערב הסעודית בחצרמוות בוצע לבקשת ארה''ב וישראל ובמסגרת חלוקת תימן מחדש, במטרה לאלץ את צנעא לקבל תוכנית שלום התואמת את דרישות ארה''ב וישראל.