כללים ישראלים חדשים לגבי ביקור זרים בגדה המערבית מעוררים זעם
המבקרים אומרים כי המדיניות נועדה להגביל ולעקוב אחר נסיעות של אזרחים זרים ולשלוט באוכלוסייה הפלסטינית.
מומחי משפט פלסטינים, אקדמאים וארגוני זכויות דיגיטליות הביעו זעם על מדיניות ישראלית נכנסת לכניסה ומגורים של זרים בגדה המערבית הכבושה, שלדבריהם מסבכת עוד יותר את כללי התנועה ומוסיפה הגבלות למערכת מפותלת ממילא.
הפקודה בת 97 עמודים, הנקראת נוהל כניסה ומגורים של זרים באזור יהודה ושומרון (PDF), מחליפה את המסמך הנוכחי בן ארבעה עמודים. יהודה ושומרון הוא המונח שבו משתמשת ממשלת ישראל כדי להתייחס לגדה המערבית.
למדיניות יש כללי כניסה נרחבים יותר, שלדברי כמה מומחים משפטיים הם ניסיון להגביל ולעקוב אחר נסיעות של אזרחים זרים לשטחים הפלסטיניים הכבושים, לשלוט בגידול האוכלוסייה הפלסטינית ולשמור נתונים על תביעות הקרקע של פלסטינים המחזיקים באזרחות זרה.
הכללים החדשים, שייכנסו לתוקף ב-22 במאי, פורסמו בפברואר אך זכו לתשומת לב מועטה באותה עת.
התקנות מתייחסות לגדה המערבית כחלק בלתי נפרד מישראל, תוך שימוש במונחים כמו נסיעה ל"יהודה ושומרון" או "האזור". הם גם קובעים כניסה לישראל למטרת "מעבר" לגדה המערבית.
הכללים גם מסבכים וממסכים עוד יותר את הגבלות הכניסה בכתב ולא בכתב עבור זרים המעוניינים לבקר, לעשות עסקים, להתאחד ולגור עם משפחותיהם הפלסטיניות, לעבוד או להתנדב בגדה המערבית, או ללמוד או ללמד במוסדות אקדמיים פלסטיניים.
פלסטינים בעלי דרכון זר חייבים לספק מידע - לצורכי ויזה - על בקשת אישור לפני הנסיעה, הכוללת את השמות ומספרי תעודת הזהות הלאומיים של קרובי משפחה "מדרגה ראשונה", או שאינם קרובי משפחה אחרים שאיתם הם רשאים לשהות או לבקר.
מומחי זכויות דיגיטליות אומרים כי מידע אישי על מטיילים ומשפחותיהם ומכריהם עשוי לשמש במאמצי המעקב ההמוני של ישראל ואיסוף הנתונים.
"זהו תרגיל מעקב", אמרה מרווה פטאפטה, מומחית פלסטינית לזכויות דיגיטליות ומנתחת מדיניות של אל שבקה. "באמצעות המדיניות החדשה, הרשויות הישראליות רוצות למפות את המעגלים החברתיים והרכוש של פלסטינים שחיים בחו"ל עם דרכונים זרים".
"כל מערכת הזיהוי בנויה לשלוט בשני ההיבטים החשובים ביותר של פלסטין: אנשים ואדמה. כעת, באופן מסוים, זה יחול גם על פלסטינים בעלי קשרים לגדה המערבית", אמרה לאל-ג'זירה.
פלסטינים בעלי דרכונים זרים חייבים גם לציין אם הם בעלי רכוש או עומדים לרשת חלק בגדה המערבית. לא ניתנו נימוקים מדוע מידע זה נחוץ על מנת לטפל בבקשת כניסה.
בהתאם למדיניות החדשה, נוצרים הבדלים בין מטיילים המבקשים לבקר פלסטינים בגדה המערבית לבין אלה המבקרים מתנחלים ישראלים. רק המבקרים בפלסטינים חייבים לקבל אישור לפני ביקוריהם ולמסור את המידע האמור לעיל.
במסמך נכתב כי מטרת הכללים החדשים היא "להגדיר את רמות הסמכות ואופן הטיפול בזרים המבקשים להיכנס לאזור יהודה ושומרון". הרשויות הישראליות אומרות שהגבלות על נסיעה לגדה המערבית נחוצות מסיבות ביטחוניות.
אל-ג'זירה פנתה ל-COGAT, הגוף האזרחי של הצבא הישראלי המנהל את הגדה המערבית, לתגובה על הכללים החדשים, אך לא קיבלה תגובה בזמן הפרסום.
השפעה על האקדמיה הפלסטינית
אקדמאים המעוניינים ללמוד או לעבוד בכל אוניברסיטה בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים הכבושה, כפופים למכסות והגבלות אחרות על עבודה אקדמית, על פי התקנות החדשות.
רק 150 סטודנטים זרים רשאים ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות פלסטיניות - וגם אז, ניתן לעשות זאת רק בדיסציפלינות מאושרות מראש.
המסמך קובע: "בקשות להיתר לפי סעיף זה יאושרו אם יוכח – לשביעות רצונו של הגורם המוסמך בקוגט, כי המרצה תורם באופן משמעותי ללמידה אקדמית, לכלכלת האזור או לקידום שיתוף פעולה ושלום אזורי. ."
אותן הגבלות אינן חלות על המבקשים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראלים, בין אם בתוך ישראל ובין אם בתוך הגדה המערבית.
בעלי תארים מתקדמים רשאים ללמד במוסדות פלסטינים למשך סמסטר אחד בלבד בשנה אקדמית ואסור להגיש מועמדות חוזרת ללמד למשך תשעה חודשים. אם המורה הוא בעל תואר דוקטור והרשויות בישראל יראו אותם כמרצה "מכובד", הם רשאים להישאר לתקופות ארוכות יותר; עם זאת, ישנה מכסה של 100 מרצים זרים.
בסרי סאלח, תת-המזכיר של המשרד הפלסטיני להשכלה גבוהה ולמחקר מדעי, אמר שממשלת ישראל "מהדקת את הברגים" באופן שרירותי על אנשים שמנסים להיכנס לגדה המערבית. ההגבלות הישראליות החדשות "יאלצו פרופסורים ואקדמאים רבים שעבדו שנים רבות באוניברסיטאות פלסטיניות לעזוב", אמר סאלח.
בהצהרה, אוניברסיטת בירזייט, אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בגדה המערבית, תקף את הנהלים החדשים וקרא ל"כל המוסדות האקדמיים וארגוני זכויות האדם" להצטרף אליה בגינוי "הפרה ברורה זו של החוק הבינלאומי".
