כוכבי עמד על דוקטרינה זו למרות הביקורת שנמתחה עליו. כשסקר את התוכנית הרב שנתית של הצבא, בשם "תנופה" (כוח מניע), בפברואר 2020, הוא הכריז כי "בליבה של תפיסת התוכנית הרב שנתית היא מקסום הכוח הקטלני מבחינת גודל ודיוק ."
בתום אימון, באוגוסט 2020, אמר כוכבי: "בסוף כל שלב במלחמה יש לבדוק את גודל האויב והמטרות שהושמדו, ולא רק את כיבושו של אזור. "
כוכבי ניסה ליישם את הדוקטרינה הזו במהלך המתקפה על עזה בשנת 2014. בזמנו, כוכבי דחף תמרון הסחה שמטרתו להכניס לוחמי חמאס למנהרות בעזה ולאחר מכן להפציץ את המנהרות מהאוויר, במטרה להרוג תריסר או יותר. לוחמים פלסטינים. בהנהגת הצבא התעוררו ספקות לגבי התועלת של תמרון זה מבחינה צבאית, והוא תואר כמי שזכה להצלחה חלקית, כי בין 20 ל-30 לוחמים נרצחו בו.
בהמשך אמונתו, כוכבי איים להרוג אזרחים לבנונים במהלך נאום שנשא ביוני האחרון: "אני ממליץ לך לעזוב עוד לפני יריית הירייה הראשונה, כי עוצמת התקיפה תהיה משהו שלא ראית מעולם".
כוכבי מאמץ את תורת "טקטיקת ההרג", כפי שתיאר החוקר הישראלי אייל ויצמן. בניתוח הקרב שבו השתלטה חטיבת הצנחנים בראשות כוכבי על מחנה בלאטה בשכם, במהלך מבצע חומת מגן לפלישה לגדה ב-2002, הדגיש ויצמן כי כוכבי התמקד ב"הרג לוחמים פלסטינים ומניעתם". מהבריחה".
ויצמן סבר ש"טקטיקת ההרג" משנה את מטרות המלחמה המסורתית: "הצבא אינו הורג חיילי אויב כדי לשלוט על אזור אסטרטגי בו הם נמצאים, אלא שולט זמנית על אזור אסטרטגי על מנת להרוג את אויביו. הרג איננו תוצאה של פלישה, אלא המטרה של פלישה". לוי ציין כי כוכבי הגיע לתפקיד הרמטכ"ל של הצבא הנושא את הדוקטרינה הזו.
לוי הדגיש כי "מבלי למתן את אחריותו של כוכבי, הוא לא עבד בחלל ריק. לכן, נכון לעצור במפגש בין הערכים הייחודיים שכוכבי הביא לבין המגמות הבולטות בתרבות הפוליטית בישראל, ובראשן תפקוד הצבא בתנאים של קיפאון פוליטי וההשפעה שהותיר לו תיק אליאור אזריה", החייל שהוציא להורג את הצעיר עבד אל-פתאח א-שריף בחברון לאחר שנפצע אנושות ולא יכול לזוז.
תפקידו של צבא ישראל לאור הקיפאון המדיני
קיפאון פוליטי שורר בין ישראל לפלסטינים מאז שבנימין נתניהו חזר לראשות הממשלה ב-2009, במטרה למנוע הקמת מדינה פלסטינית. לוי סבר שכתוצאה מכך התגבש מחדש תפקידו של הצבא הישראלי. המודאגים, על הצבא לתת לפוליטיקאים יד חופשית כדי להגיע לפשרה, ולדאוג שיריבי ישראל לא יזכו ביתרון שיגביל בעתיד את כוח המיקוח של הפוליטיקאים.
כאשר אין מטרה מדינית או לא ברור, "הפוליטי הופך לצבאי, והצבא רוכש כוח מופרז". בנסיבות כאלה, תפקידו של הצבא אינו מוגבל להשגת רווחים בטווח הקצר. משימתו. הוא מיותר על המטרה הפוליטית על ידי טיפוח האמונה שניתן לחסל אותה. איומים באמצעות כוח צבאי. כלומר, תפקיד הצבא הוא לתת לגיטימציה גם לקיפאון הפוליטי".
במאמרים שפרסמו בכתב עת שהוציא צבא ישראל בשנה שעברה, קראו הקצינים לעבור לגישה צבאית ל"שדוד יכולות הירי של האויב" באמצעות השמדת משגרי רקטות וטילים - בעזה ובלבנון - באמצעות ניצול העליונות הצבאית הישראלית המיוצגת. על ידי שילוב של כוח אש ומודיעין.
לוי ציין כי ניתן לראות בכך צעד השולל את הצורך בפתרון מדיני, "ברגע שהסכסוך הישראלי-ערבי הופך מעימות מדיני לעימות בין מערכות נשק... וזה מבטיח לנו לחימה אינסופית". המונח 'קטלני' חזר על עצמו במאמרים אלה".
בכך מסייע הצבא לצמצם את האפשרות של קריאות פוליטיות המנסות לערער את הסטטוס קוו, עקב היווצרותו של מצב שאין לו פתרון צבאי. לוי הוסיף כי "ההבטחה לפתרון צבאי מעודדת רטוריקה של קטלניות משום שהיא מעודדת רטוריקה המדגישה את היכולת הטכנולוגית של הצבא, כחלופה לריסון והתמקדות בהגנה והשגת מטרות צנועות וזמניות. בהקשר זה, הצבא המנהיגים הפיקו לקחים מתקופות שבהן דיברו על מגבלות הכוח בפתרון בעיות פוליטיות מורכבות, עד כדי כך שהצבא הוקע כ'שמאלי'".
כך, המשיך לוי, "הצבא כבר לא יכול להסתפק בפגיעה במשאבי האויב על מנת להרתיע ולרכוש זמן - כפי שעשה במלחמת לבנון השנייה - אלא הוא מחויב 'לקחת ממנו את יכולות הירי', וזה עניין מצריך הרג בקנה מידה גדול". בהקשר זה קבע. מפקד האוגדה הצבאית ברמת הגולן, תא"ל רומן גופמן, אמר באוקטובר האחרון כי "במלחמה עם חיזבאללה נתקדם ונהרוג אותם, ל- המרכיב האחרון שבהם."
עמדת הצבא בקרב הפוליטיקאים
במצב שבו פוליטיקאים דוחים פתרון מדיני, זה מעודד שיח צבאי מסוג זה, והצבא נותן "שירות להכשרת" הרמה הפוליטית, וזה לא שירות חינם, אלא הוא משיג באמצעותו שני רווחים, לפי ללוי: הרווח הראשון הוא שבשיח הפוליטי על הסכסוך הישראלי-ערבי יש שיח צבאי, וכך "מעמד הצבא עולה והזיקה של הפוליטיקאים אליו גוברת". הרווח השני הוא שהמרדף אחר קטלניות מתורגם למשאבים, על ידי הגדלת תקציב הביטחון לצמיתות בשנים האחרונות, וגידול זה הסתכם ב-15% בשנה הנוכחית.
גם הרמטכ"ל לשעבר של צבא ישראל, גדי אייזנקוט, השתמש במונח "קטלנות" במסמך "אסטרטגיית צבא ישראל" בשנת 2015. הוא קבע כי "בניית הכוח הצבאי תתמקד בקטלניות, ניידות ויציבות כוח. ."
עם זאת, לוי הצביע על הבדלים בין הדוקטרינה שהעלה אייזנקוט לבין זו שהעלו כוכבי וקצינים בכירים בהווה. ההבדל הראשון הוא שאייזנקוט אינו מתמקד במסמך שלו ב"קטלנות", אלא במסמך שלו נקבעים עקרונות מסורתיים להפעלת כוח צבאי, לרבות הרתעה, בעוד שכוכבי קורא להזניח היבט זה. הבדל נוסף הוא שבמסמך אייזנקוט, "קטלנות" לא מתורגמת כ"טקטיקת הרג".
החוקר סבר כי "כדי שזה יקרה, יש צורך באירוע ביסוס בדמות פרשת אזריה".
ראשי הצבא לא ציפו שמאסרו של אזריה יעורר את דעת הקהל, שכן סקר משנת 2016 הראה כי מחצית מהנשאלים מהימין הקשה סבורים שאין עקביות בין ערכי הפיקוד העליון של הצבא לערכים. של הציבור, שתמך בהוצאתם להורג של הצעירים הפלסטינים הפצועים. הדבר שיקף קרע בין הצבא לימין, המספק כוח אדם לצבא ולמשמר הגבול בגדה המערבית ובעזה. בהמשך, שינה המטה הכללי בראשות אייזנקוט את הרטוריקה שלו נגד אזריה.
לוי הוסיף כי באופן חסר תקדים החלו דוברי הצבא להתפאר בהרג הנרחב שביצעו חיילים נגד פלסטינים. "ההשוואה למצב הקודם ממחישה את המהפך שחל. 'התקוממות הפרטים בגדה, בשנים 2015-2016, התאפיינה בריסון הצבא, במטרה למנוע את התפתחותו לישראלית כוללת. -עימות פלסטיני. הצבא חשב אז במונחים פוליטיים, ונמנע מלהרוג".
והתרברבות הרסן נעדרה לאחר פרשת אזריה, דברי לוי. "מניין ההרוגים (הפלסטינים) מוצג כהישג בפוליטיקה הישראלית". בתקופה שלאחר "אינתיפאדת הפרטים" גדל מספר הקדושים הפלסטינים, ומספרם הגיע ל-183 חללים, בהם 35 ילדים, שנהרגו בצעדות השיבה בגדר הביטחון המקיפה את רצועת עזה, עד תום 2018. "מספר חודשים לאחר מכן החל כוכבי את כהונתו כרמטכ"ל ו"קטלנית" החלה להשתלב בשיח ובדיאלוג הצבאי עם הציבור.
לאחר מכן, סקר שפרסם "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בשנת 2019 הראה כי אחוז הסבורים כי ערכי ההנהגה הצבאית קרובים לערכי הציבור בכלל עלה מ-49% בשנת 2016 ל- 71% בשנת 2019, ללא הבדל מהותי בין השתייכות להשתייכות.מגיבי המחנות הפוליטיים.
לוי ציין, "אין זה מפתיע שכאשר התפתחה השנה התקוממות של יחידים בגדה המערבית, הצבא בראשות כוכבי לא רסן את הרמה המדינית כפי שעשה קודמו. להיפך, הצבא הקל על הוראות ירי ואפשרו ירי בפלסטינים לאחר שיידו אבנים או בקבוקי תבערה, כלומר מבלי שהם מהווים סכנה".
הוא הדגיש כי "קטלנות" אינה עוד תכונה שלילית במדינתו של כוכבי. "אבל קטלניות היא הערך שיש לשאוף אליו ללא היסוס בגיבוש אופי הצבא. הצבא, בהנהגתו, זכה לתמיכת השמאל-מרכז כי נתן לו לגיטימציה פוליטית להקפיא פתרון לישראל-ערבי. סכסוך, ושוב צבר את אמון הימין, שהוא יותר ויותר קיצוניות וגזענות".
כוכבי סיכם את יישום משנתו בנאום בספטמבר האחרון: "התפיסה (הצבאית) ויישומה מבטאים עיקרון מרכזי, שהוא ייצור מדויק של השמדה על ידי פלישות וירי בהשתתפות כוחות שונים". לוי הגיע למסקנה שהביטוי "רצח עם מתיעש" מעצבן באירופה, אבל בישראל בשנת 2022 הוא אפילו לא משך תשומת לב. וקטלניות, ואולי גם הייצור שלה, היא המורשת התרבותית שכוכבי משאיר אחריו.