מסמכים בריטיים: בוש ביקש להפיל את ערפאת במהלך אינתיפאדת אל-אקצא
בשנת 2001, נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, הנחה את החיפוש אחר יורש אפשרי למנהיג הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת, לאחר הסלמה באינתיפאדת אל-אקצא, לפי מסמכים בריטיים שנחשפו. ה-BBC דיווח היום, שלישי, כי ההוראה שהוציא בוש הגיעה לאחר כישלון המשא ומתן בקמפ דייוויד, בשנת 2000, בין ערפאת לראש ממשלת ישראל אהוד ברק לבין נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון. ברק ביקש לסכל את המשא ומתן הזה.
מהמסמכים הבריטיים, שנחשפו לאחרונה, עולה כי בוש ציפה שאריאל שרון, שירש את ברק כראש ממשלה, ישתמש ברצועת עזה כדי לדחוף לפילוג בין הפלסטינים. המסמכים עוסקים בדיונים ובמגעים שהתנהלו בין בריטניה לארה"ב חודשים ספורים לאחר תחילת כהונתם של בוש וצוותו, שנשלטה על ידי הניאו-שמרנים, בינואר 2001. אינתיפאדת אל-אקצא שפרצה לאחר ששרון הסתער על מסגד אל-אקצא, בסוף ספטמבר 2000, בשיאו.
ממשל בוש קרא למנהיג הפלסטיני לעצור את האינתיפאדה כהקדמה לפתיחת משא ומתן ביטחוני עם ישראל. והשתמש בווטו כדי לבטל הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם הקוראת להציע שהאו"ם יהווה כוח מעקב כדי להגן על אזרחים פלסטינים בשטחים הכבושים. לאחר מכן התקיימו שיחות טלפון בין בוש לראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שהתמקדו בסכסוך הפלסטיני-ישראלי ובמצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
בשיחות אלו הביע בלייר את "דאגתו" לערפאת, כך עולה מפרוטוקול השיחות שכתב מזכירו האישי של בלייר, ג'ון סוורס. לדבריו, המנהיג הפלסטיני "הגיע לגבולות מה שהוא יכול לעשות בצורה קונסטרוקטיבית. הוא פועל רק כדי לשמור על מעמדו". הוא הוסיף כי "כבר אין לו מה להציע יותר ממה שהיה לו", והצביע על כך שהוא עשה את כל הוויתורים האפשריים.
בוש הסכים לדברי בלייר, וטען שערפאת "חלש וחסר תועלת". הוא חשף כי ביקש מה לחפש יורשים אפשריים למנהיג הפלסטיני. עם זאת, לדבריו, הסוכנות "בחנה את הסצנה הפלסטינית ביסודיות, והגיעה למסקנה שאין יורש זמין".
לאחר כארבע שנים מת המנהיג הפלסטיני, ב-11 בנובמבר 2004, בצרפת, לאחר כישלון המאמצים הרפואיים להצילו מדימום מוחי שנגרם מחומר רעיל שהוכנס לגופו. פלסטינים וערבים האשימו את ישראל בהתנקשות בו.
המסמכים לא התייחסו לעמדתו של בלייר לגבי תוכניתו של בוש לחפש את יורשו של ערפאת. עם זאת, ההערכה הבריטית הכללית אז הייתה שוושינגטון תמכה בפעולותיה של ישראל בהתמודדות עם האינתיפאדה, לרבות פגיעה באנשי המעגל הביטחוני הפנימי של ערפאת.
24 שעות לפני שבלייר ובוש התקשרו, כתב סויירס דו"ח שבו אמר: "צוות בוש נקט עמדות נוקשות בנוגע לתהליך השלום במזרח התיכון. ההערות של בוש אמש, שבהן דרש מערפאת להפסיק את האלימות, נתנו למעשה. ברכתו לשביתות ישראל על שומר הראש של ערפאת".
חילוקי דעות בתוך ממשל בוש
באותה עת המשיכה ישראל לבצע מבצע צבאי נגד שומרי הראש של ערפאת, והרגה אחד מהם בתקיפת מסוק, באמתלה של השתתפות בהתקפות על מטרות ישראליות. מהמסמכים עולה כי חיפושיו של בוש אחר יורש לערפאת היו בניגוד לעמדתו של שר החוץ האמריקני, קולין פאוול.
במהלך פגישתו עם בלייר בוושינגטון, בנוכחות בוש, חמישה שבועות קודם לכן, דיבר פאוול על חששותיו מנפילת המנהיג הפלסטיני. "אם הרשות הפלסטינית תקרוס, נאבד את ערפאת", אמר. בוש התייחס לתאר את אבו עמאר כ"סוחר טוב", אך הוסיף כי הוא "לא בטוח שהוא יכול לעשות עסקה" עם ישראל.
פאוול קבע ש"יש לשלוט באלימות תחילה" לפני שארצות הברית תוכל להשתתף באופן פעיל בפתרון הבעיה. הוא אמר שהוא "יגיד למפלגות האזוריות שארה"ב תתערב בכוח, אבל באופן מציאותי", והוסיף כי "רק כאשר הצדדים יהיו מוכנים להתערב, ארצות הברית יכולה למלא תפקיד פעיל".
סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני הביע עמדה דומה. הוא אמר לבלייר כי ממשל בוש "לא ימהר את תהליך השלום במזרח התיכון" עד ש"שרון יחליט מה לעשות" לאחר הקמת ממשלת ישראל החדשה. צ'ייני ציפה ששרון יחזור בו מההצעה שהציע קודמו ברק במשא ומתן בקמפ דיוויד עם אבו עמאר ואמר כי "זה לא יהיה מקובל על ערפאת". צ'ייני טען כי מנהיגי המפרץ נסערים מ"המשא ומתן של ערפאת בשם הערבים על ירושלים".
ניהול קונפליקט במקום לפתור אותו
בהמשך הציע בלייר לממשל האמריקני תוכנית חלופית להתמודדות עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתגבר, תוך התמקדות בניהול הסכסוך כל עוד הוא בלתי נסבל כך ש"קיצוניים משני הצדדים" לא ישלטו במקום.
בלייר הציב את תנאי המינימום הדרושים ליישום הצעתו, ואמר כי "המינימום לכך הוא: האחריות של הפלסטינים היא להשיב את הביטחון, ואחריותם של הישראלים היא לשפר את" הכלכלה הפלסטינית. "נקודת המוקד היא להימנע מכשל בהישגים", הוסיף.
בלייר ציין ששרון בעמדה חזקה יותר. הוא הסביר זאת בכך ש"אחת התקוות במזרח התיכון נעוצה בעובדה שהציפיות הערביות משרון כל כך נמוכות שהוא לא צריך לעשות הרבה כדי להשיג התקדמות".
בוש השיב כי ממשלו "רוצה לעבוד עם מצרים וירדן על הבעיות הנוכחיות. החשיבה הראשונית שלו היא להפגיש גורמי ביטחון משני הצדדים כדי לדבר יחד, מה שיוביל מאוחר יותר לדיאלוג מדיני".
בוש הביע את "תקוותו כי יעודד את המצרים לחזור להשתתף ביעילות" במאמצים ליישב את הסכסוך. באשר לירדן, בוש תיאר את מלכה החדש באותה תקופה, עבדאללה השני, כ"חלש". הוא התחייב כי "ה ארצות הברית תעזור לו עם הסכם סחר חופשי, אם הקונגרס יאשר.
בעוד בוש הביע את "אמונתו ששרון הבין את החשיבות של הקמת תהליך לשיתוף המתונים", הוא חשף את תחזית הממשל שלו לפיה שרון מתכנן לזרוע מחלוקת בין הפלסטינים. לדבריו, "אחד החששות שלו הוא החשד שלו שאולי שרון מנסה (לנהוג במדיניות של) פיצול ושלט על ידי הפרדת הפלסטינים של עזה מהפלסטינים בגדה המערבית". הוא הבטיח לבלייר שארצות הברית "צופה בעניין".
ארבע שנים לאחר מכן התגשמה נבואת הממשל האמריקני, עם יישום תוכנית ההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה על ידי שרון ב-2005, ומאז לא הצליחו הפלסטינים לאחד את שורותיהם.
למרות ההסלמה באינתיפאדת אל-אקצא, בוש אמר לראש ממשלת בריטניה כי ממשלו "יגלה סבלנות". והוא חשב ש"הגישה שלו היא לא להיכנע, אלא לריאליזם", והוסיף כי "יש לחץ עצום מצד קבוצות הלחץ שארה"ב תשתתף (בפתרון הסכסוך), אבל זה ייקח את הזמן שלו. לא יכול לכפות שלום".
