אוכלוסיית ישראל עד ראש השנה העברית הגיעה לכ-9 מיליון ו-795 אלף איש, כך לפי דיווחה היום, רביעי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית.
היהודים מהווים 73% מהאוכלוסייה, המונה 7 מיליון ו-181 אלף; הערבים הם 21%, מונים שני מיליון ו-65 אלף איש, כולל כ-400 אלף בירושלים וברמת הגולן ו-6% "אחרים", המונים 549 אלף, שאינם מסווגים דתיים ורובם המכריע הם מהגרים לא יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
האוכלוסייה גדלה ב-194 אלף איש, ב-2% לעומת השנה העברית הקודמת, במהלכה נולדו 172 ילדים ומתו 48 אלף אזרחים, בנוסף לכ-66 אלף עולים חדשים.
משרד הסטטיסטיקה צפה שהאוכלוסייה תעלה ל-10 מיליון עד סוף 2024, ושמספר זה יגיע ל-15 מיליון ב-2048, ול-20 מיליון ב-2065.
הדו"ח הנוכחי של משרד הסטטיסטיקה נגע בעמדות הציבור ותחושותיו לאור התוכנית להחלשת מערכת המשפט של הממשלה, ו-56% אמרו כי אינם מרוצים מ"תהליך הדמוקרטיה בישראל", לעומת 40% שהביעו את שביעות רצונם.
73% מאמינים שלדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל. 77% מהיהודים ו-52% מהערבים תמכו בכך. 56% אמרו כי השפעת הדת בתחומים שונים עלתה בשנים האחרונות. 49% מהיהודים האמינו שיש להפריד דת ומדינה.
לפי הנתונים, 43% מהערבים ו-7.6% מהיהודים חשו שהם עניים במהלך השנה העברית המסתיימת. הנתונים הראו כי כ-30% מהאוכלוסייה מתמודדים עם קושי בכיסוי ההוצאות החודשיות של משפחותיהם.
65% דיווחו כי מצבם הכלכלי לא השתנה בעקבות מגיפת הקורונה, אך 28% אמרו כי מצבם הכלכלי החמיר.