כלכלת ישראל רשמה צמיחה שלילית של כ-20% לאחר המלחמה
הצריכה האישית ירדה ב-27%, בעוד שהצריכה הממשלתית עלתה ב-88%. ההשקעות ירדו ב-70%, והיבוא ירד ב-42%. הצמיחה הכלכלית בשנה שעברה עלתה ב-2% בלבד, בעוד שהצמיחה לנפש ירדה ב-0.1%.
מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היום, שני, עולה כי לאור המלחמה בעזה חלה התכווצות גדולה במשק הישראלי. הנתונים העידו כי ברבעון האחרון של אשתקד נרשמה צמיחה שלילית של 19.4% לעומת הרבעון הקודם.
גם הצריכה האישית ירדה ב-27%, בעוד שהצריכה הממשלתית עלתה ב-88%. ההשקעות ירדו ב-70%, והיבוא ירד ב-42%.
בשנה שעברה רשמה הצמיחה הכלכלית עלייה של 2% בלבד, בעוד הצמיחה לנפש ירדה ב-0.1%, בעוד שקצב הצמיחה לנפש במדינות ה-OECD עומד על 1.2%.
הנתונים הללו מגיעים עשרה ימים לאחר שמודי'ס הודיעה על הפחתת דירוג האשראי של ישראל מרמה A1 לרמה A2. הסוכנות ייחסה את הסיבה להורדת הדירוג להשלכות המלחמה בעזה, המגבירה סיכונים פוליטיים.
מודי'ס הצביעה בדו"ח על "תחזית שלילית" שעלולה להוביל להורדה נוספת של דירוג האשראי, אם המצב הביטחוני, הגיאופוליטי והכלכלי בישראל יתדרדר בקרוב, עקב המלחמה בעזה, או עקב התרחבות העימות. בצפון הארץ עם חיזבאללה.
שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ', סבר כי החלטת מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים, והיא בכללותה אמירה פוליטית המבוססת על תפיסת עולם גיאופוליטית פסימית שאין לה כל בסיס לאמת".
ראש הסתדרות העובדים בישראל, ארנון בר דוד, מתח ביקורת חריפה על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והאשים אותו בביצועיו שגרמו להורדת דירוג האשראי. לדבריו, "זו שערורייה שניתן היה למנוע", וכי הדירוג ירד "מכיוון שראש הממשלה נתניהו עסוק כל הזמן בהישרדות הקואליציה". בר דוד קרא להקדים את הבחירות הכלליות ולקבוע להן מועד ואמר: "אם הייתי במקומו של נתניהו, הייתי מתפטר".
ישראל הייתה עדה לגלי מחירים גבוהים מאז תחילת המלחמה בעזה. שר הכלכלה, ניר ברקת, ניסה להגיע להבנות עם חברות מזון גדולות להקפאת העלאת מחירי מוצריהן, אך רוב החברות סירבו והודיעו כי יעלו מחירים.
ביום שלישי שעבר הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של חמשת הבנקים הישראלים הגדולים, שהם: "הפועלים", "לאומי", "דיסקונט", "מזרחי" ו"הבינלאומי".
