יש צורך לאומי דחוף להאריך את השירות הצבאי


יש צורך לאומי דחוף להאריך את השירות הצבאי

שר הביטחון גלנט: "כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליי, אבל ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה - מערכת הביטחון בראשותי לא תגיש את החוק"

שר הביטחון יואב גלנט, העניק הערב (רביעי)  הצהרה לתקשורת המתייחסת לסערת הגיוס ואמר כי "ללא מתווה מוסכם לא נגיש את החוק" והוסיף כי: "התורה שמרה על עם ישראל, לאורך אלפיים שנות גלות. עם זאת, ללא קיום פיזי אין קיום רוחני. זה עניין לאומי ובטחוני עליון". 

"הערב אדבר על הגיוס לצה"ל ועל חשיבותו לאחדות העם", פתח גלנט את דבריו. "בסיוריי בצפון ובדרום אני שומע את הקולות העולים מהשטח ורואה את המסירות ואת אומץ הלב של החיילים מהעיר ומהכפר, מכל רחבי הארץ ומכל האוכלוסיות. חיילות וחיילים מכל הגילאים, לוחמים צעירים שזו להם טבילת האש הראשונה, לצד מילואימניקים ותיקים ושבעי קרבות, שהתייצבו בהתנדבות מלאה וביוזמתם העצמית. כולם נלחמים שכם אל שכם, בחירוף נפש, במסירות ובהקרבה גדולה - מתוך הבנה עמוקה שאנחנו ברגע היסטורי של מלחמה על הבית".

לדברי גלנט, "המחירים כבדים - בגוף, בנפש ובחללים ובפצועים. כוחות הביטחון העושים לילות כימים, ובנחישות ובמקצועיות נושאים בעומס המשימות ובעול הקרב. כדי לעמוד במטרות המלחמה; כדי לעמוד באיומים הנשקפים מעזה, מלבנון מיהודה ומשומרון; וכדי להיערך לאיומים המתפתחים ממזרח - אנו נדרשים לאחדות ולשותפות בהחלטות על עתידנו".

שר הביטחון יואב גלנט קורא  לממשלה לחוקק את חוק הגיוס מחדש ולכלול בו גיוס של הציבור החרדי.

"כעת, במלחמה, כאשר גובר הנטל על המשרתים, אני אומר בצורה ברורה : המלחמה הוכיחה - כולם חייבים להיכנס תחת האלונקה. נשיאה משותפת בעול השירות היא אתגר לאומי זה 75 שנים, אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה - כמוה לא ידענו 75 שנים, ולכן אנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים", ציין גלנט.

הוא הדגיש כי "כשר הביטחון של מדינת ישראל, הפוקד על הלוחמים לצאת לשדה הקרב, אני פונה אל חבריי לממשלה ולקואליציה אל כל חברי הכנסת, ואל הציבור כולו, ואומר: מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, התורה שמרה על עם ישראל, לאורך אלפיים שנות גלות. אנו מוקירים ומעריכים את אלו המקדישים את חייהם ללימוד התורה. עם זאת, ללא קיום פיזי אין קיום רוחני".

השר הדגיש כי "האתגרים הביטחוניים הניצבים לפנינו מוכיחים - כולם חייבים לשאת בנטל. כל חלקי העם".

הוא דרש מהממשלה להגיע למתווה מוסכם לחוק הגיוס. "בשבועות האחרונים נפגשתי עם ראש הממשלה, עם יו"ר המחנה הממלכתי, עם גורמים מרכזיים בקואליציה וראשי המפלגות החרדיות. את שאמרתי להם, אגיד כאן הערב: ניתן וחשוב להגיע למתווה מוסכם לגיוס - גם של חלק הולך וגדל מהציבור החרדי, התורם כבר עכשיו למאמץ האזרחי".

"אני קורא לראש הממשלה, להוביל מהלך משותף עם כל סיעות הקואליציה, ולהגיע להסכמות הנדרשות בנושא חוק הגיוס. אני מקווה כי גם חלקים באופוזיציה יצטרפו למתווה שיגובש".

"כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליי. אבל, ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה - מערכת הביטחון בראשותי לא תגיש את החוק. הנשיאה המשותפת בנטל חיונית לניצחון במלחמה. זה לא עניין מפלגתי וזה לא עניין מגזרי, זה עניין לאומי-ביטחוני עליון. עלינו לקחת דוגמה ולשאוב כוח מן הלוחמות והלוחמים. זהו זמן לאחדות, זהו זמן לשותפות. עלינו, על כולנו, להגן על הבית. רק כך, יחד, נגיע לניצחון ונשמור על עוצמתה ואחדותה של מדינת ישראל".
 
לאחר מסיבת העיתונאים של גלנט, יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ התייחס לדבריו וכתב ברשת X: ״כל חלקי החברה הישראלית צריכים לקחת חלק בזכות לשרת. הצורך הזה הוא צורך ביטחוני, לאומי וחברתי. נפעל ביחד עם שר הביטחון גלנט, עם כל סיעות הבית וכל חלקי החברה הישראלית כדי לקדם מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה ובהקדם".

חוק הגיוס הכללי אומר שמי שהגיע לגיל 26 בטרם גויס, מכל סיבה שהיא, כבר לא יגויס. בחוק, שפג תוקפו, לחרדים היו נותנים דחיית שירות - וכל שנה נוספו עוד אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור. בתוך כל אלו יש 63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס כשהחוק פקע, אבל בגלל שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה - בכל יום שעובר עוד ועוד מגיעים לגיל הפטור.
 
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טוענים שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו. היה זה דיון ראשון בעתירות, שביקשו לתת צווי ביניים עד להכרעה הסופית.

לעתירה של התנועה לאיכות השלטון ביקשו להצטרף כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה. בין המבקשים: הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. גם ארגון אחים לנשק ותנועת אימהות בחזית. עתרו לבג"ץ בנושא. בית המשפט אישר לצרף את המבקשים לעתירה.

שעות אחרי הדיון בבג"ץ, השופטים הוציאו צווים על תנאי שמעבירים את הנטל למדינה. על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, מדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס - ולהסביר למה נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות להם תמיכות. 

בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים שמונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה במהלך חודש מרץ, עד 24 ו-31 בחודש. משמעות ההחלטה היא כי בג"ץ שוקל להתערב, יבקש תגובות נוספות מהמדינה ויקיים דיון נוסף, ייתכן אף בהרכב מורחב בסוגייה.

הכי חם פוליטי
חדשות פוליטי
הכי חם