פרטי התוכנית האמריקאית-ישראלית לנהל את המעצור על רצועת עזה
למרות שההתקפות המתמשכות של המשטר הציוני על תושבי עזה נמשכות כבר חודשים ושארה''ב מנסה, כנראה, לעצור את ההתקפות הללו, היא עוקבת בפועל אחר הממשלה של המשטר הציוני ושניהן צועדות באותו כיוון
לפי איסנא, העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" דיווח כי המשטר הציוני ממשיך בהתקפות הקטלניות על תושבי עזה מאז ה-7 באוקטובר, ולא נראה שהמלחמה תסתיים בקרוב. לפיכך, אין לאויב תוכנית מעשית לשלב הבא מלבד למסד את הכיבוש ולכפות את העובדה שעזה היא כבר לא מקום טוב לחיות בו, וגם לנצל כל הזדמנות לגרש את התושבים מהרצועה, מרצון או בכוח.
מנגד, כעס האומות, שהתבטא בדרכים שונות, לא הוביל לפעולה פוליטית של ממשלות המערב. גם מה שארה''ב עשתה כבר מהיום הראשון למלחמה היה לשפר את תדמית הפושע ותומכיו מבחינה אנושית, וזה שירת רק ??את האידיאולוגיה של המשטר הציוני, לא להיפך.
מנקודת מבט זו, המטרה האמיתית של האויב, לפי מה שמציג במשא ומתן על הפסקת האש בעזה, היא שחרור השבויים הציוניים ואז חזרה לרצח העם, מה שהאמריקאים לא מתנגדים לו; לא משנה מה ההצהרות שלהם.
כיום, התוכנית החדשה היא לא רק הכנת הצבא של המשטר הציוני להתקפה קרקעית נגד העיר רפיח, אלא גם צעדים מתמשכים לחלק את כל רצועת עזה לקטעים. מטרת האויב היא קודם כל להפוך את רוב שטחי רצועת עזה לבלתי ראויים למגורים ובסופו של דבר למנוע מתושביה לחזור לבתיהם, ושנית לבנות אזור צבאי במרכז הרצועה ולהפריד בין הצפון לדרום, כך שהדרך היחידה לחבר בין השטחים הללו יהיו המעברים שבשליטת הצבא הציוני.
בנוסף למאמצי האויב בשטח, ממשל הנשיא ג'ו ביידן החליט ללכת בעקבות הקבינט של המשטר הציוני. וושינגטון סבורה כי ניתן יהיה לסיים את המלחמה בעזה רק באמצעות "השמדת" ההתנגדות בעזה ומניעתה מלמלא תפקיד כלשהו בעתיד או בניהול המדיני או האזרחי של פלסטין. ממשל ארה"ב מנסה לפתוח במסע בחירות עולמי בחודשים הנותרים של תקופת נשיאותו של ביידן ולהציג את ביידן כ"מנהיג הומניטרי עולמי", שרוצה לעזור כביכול לתושבי עזה ולשחרר אותם מהכובשים ולמנוע מההתנגדות להשתלט על עתידם של התושבים האלה.
פרטי התוכנית האמריקאית-ישראלית לנהל את המעצור על רצועת עזה
על בסיס זה החליט ביידן שצבא ארה"ב, בשיתוף סוכנות הפיתוח של המדינה, ינהל את פעולות המסדרון הימי ההומניטרי, כדי להעביר סיוע מקפריסין לעזה דרך המסדרון הימי הזה באמצעות מנגנונים שמפותחים ומפוקחים על ידי צבא ארה"ב ונשלטים על ידי הצבא הישראלי בחוף, בתנאי שיהיה לו גם שותף מערבי לפעולות האלה, ומסיבה זו הוא מנהל משא ומתן עם הצד הבריטי.
על מנת ליישם החלטה זו, ממשל ארה''ב עשתה שיחות והפעילה לחץ בחודש שעבר ונקטה בצעדים מעשיים:
ראשית - להודיע לקפריסין כי פעולה הומניטרית בראשות ארה"ב החליפה את התוכנית "אלמטיה", עליו עבדה ממשלת קפריסין בחמשת החודשים האחרונים, ומה שנותר מהתוכנית של קפריסין הוא להשתמש בנמל "לרנקה" כמרכז לשליחה ואיסוף סיוע ולשמר את "קרן אלמטיה" לתמיכה במסדרון הימי ובמימונו על ידי ארה''ב, אירופה, איחוד האמירויות, קטאר וכווית.
שנית – להטיל את הכנת הצעדים המעשיים של הפרויקט על הפיקוד המרכזי של צבא ארה''ב, משרד ההגנה של מדינה זו בשיתוף עם סוכנות הפיתוח (USAID).
שלישית - להגיע להסכם עם ארגון המזון העולמי (WFP) להשתתף בחלוקת הסיוע ברצועת עזה, ללא התערבות סוכנות הסיוע והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א).
הכנות האויב בשטח
בינתיים, האויב החל לעבוד בכמה מישורים, כולל בשטח, והקים עמדת שדה בחוף עזה באזור המרכז, דרכה עובר כביש החובר בין רחובות החוף "אל-רשיד" ו"אל-שרקי" (סלאח א-דין), והוא ידוע כמסדרון "נצרים", שם היה ההתנחלות המפורסמת של הישראלים. באמצעות הרחבת הכביש בין מערב למזרח לרוחב של יותר מ-60 מטר ויצירת יסודות בטון משני צידי הכביש הכין האויב תוכנית משולבת, עליה החל לעבוד לפני כחודשיים, והמטרה שלה היא לבנות שתי חומות בצד הדרומי ובצד הצפוני כדי לחסום את הנוף משני הצדדים ולסגור את כל הפתחים דרכם אנשים יכולים לעבור, מחוץ למחסומים.
בנוסף, יחידות ההנדסה בשיתוף כוחות המודיעין מכינות את התשתיות ליצירת מחסומים לעוברים ושבים על בסיס אותו מנגנון בגדה המערבית ובשטחי 48; כך שבונות מעבר שנסגר משני צדדיו בגדרות ברזל והוא צר מספיק כדי לא לאפשר מעבר של יותר מאדם אחד, ואז התושבים עוברים בשערי ברזל ואינם יכולים לחזור מאותה שערים, וכך יזוהו העוברים והשבים ותמונת פניהם וטביעות אצבעותיהם על ידי מערכת הזיהוי הדיגיטלית המחובר לתוכנה מיוחדת המכילה את נתוני הפלסטינים, ויירשם מידע מקיף על גובהם, משקלם וסימני ההיכר שלהם.
במקביל, במסגרת התוכנית למניעת נוכחות תושבים, משלים האויב מבצע יישור רחב במרבית השכונות המזרחיות בצפון ובמרכז עד לדרום עזה, שמהוות איום על היישובים הציוניים בעוטף רצועת עזה. המשטר הציוני מיישר גם את השטחים ההרוסים בצפון עזה. אפילו המתקפה האחרונה על בית החולים אל-שיפא נועדה לא רק לפגוע בכל יכולת אזרחית לנהל את האזורים או ליישם תוכניות סיוע, אלא גם להרוס את כל תכולת בית החולים כדי למנוע את שיקומו מחדש במהירות.
מסדרון ימי והתארכות הכיבוש
לאחר שקפריסין הסתמכה על האישורים הראשוניים של יותר מ-20 מדינות ועל היעדר התנגדות רשמית מצד הכוחות הכובשים והתנגדות לא רשמית מצד חמאס, הקפריסאים חשבו בשלבים הראשונים של המשא ומתן כי הצד הישראלי רוצה שרעיון המסדרון יישאר במסגרת התוכנית הכוללת שלהם, ולא יהפוך למעבר קבע, שיהפוך בסופו של דבר למרכז לחילופי מסחר ולתנועת אנשים בין רצועת עזה לעולם, שיאפשר הסרת ההמעצר.
לכן, הצד הקפריסאי ניסה לזכות בתמיכת קואליציה עולמית ולמנוע את הגבלה של ניהול הפרויקט הזה לצד הישראלי. עם זאת, הקפריסאים, שתמכו מאוד בממשלה הישראלית בשנים האחרונות, נמאס להם ממה שבכיר ביטחון קפריסאי כינה "היהירות של הישראלים ודרישותיהם הבלתי מוגבלות", וזה האפיל על מאמצי הצד הקפריסאי ליצור יחסים חדשים וצעדים בוני אמון עם מעצמות ומדינות אזוריות על מנת למנוע את השתקפות הנוכחות הצבאית, הביטחונית והמסחרית המתגברת של המשטר הציוני באי זה, במיוחד מכיוון שלאויב לא אכפת מההבחנה בין שני צידי האי, ובאמצעות רשת של סוחרים, הוא מוביל את מבצע הרכישה הגדול ביותר בשני חלקי האי, ולמרות שיש לו יותר תמיכה רשמית ב"ניקוסיה", "כאוס מאורגן" באזור הטורקי של האי עוזר לו מאוד.
במהלך השיחות על הרעיון של מסדרון מאובטח פעיל ופתוח תמיד, הקפריסאים קיבלו את ההלם הראשון כשהאמריקאים הודיעו להם שהפרויקט הבסיסי שקפריסין מקדמת עם מדינות וארגונים כבר לא קיים ובמקום זאת, יש תוכנית חלופית בראשות ארה"ב ובפיקוח ישיר של הבית הלבן, וזה חלק מ"מסע הבחירות". הצד האמריקאי הדגיש: המבצע הזה הוא הומניטרי בלבד ויש לו מגבלת זמן שתסתיים בסוף אוגוסט. המבצע יתנהל על ידי צבא ארה"ב, שייפרס בים מול חופי קפריסין ופלסטין, ויספק דרישות הגנה ישירות לספינות הנושאות סיוע הומניטרי מהאי אל המזח והרציף הצף בים. הוא גם אחראי לספק את עלויות הלוגיסטיקה והאבטחה של המבצע. האמריקנים הדגישו כי הם מנהלים משא ומתן עם בריטניה לגבי האפשרות להקצות משימה לחברה פרטית הכוללת חברים לשעבר במודיעין ובכוחות מיוחדים הבריטיים, כי הבית הלבן החליט שלא יהיו חיילים אמריקאים בעזה.
