בסוף חודש מרץ, התפוצצה מטרה חשודה באזור אילת לאחר שחצתה מהמרחב האווירי של ירדן לעבר ישראל. הדי הפיצוץ נשמעו היטב ברחבי העיר. רק יממה לאחר מכן, הותר לפרסום שכלי טיס לא מאויש ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים בעיר, גרם נזק להאנגר ופספס בטווח קצר את ספינת הטילים שעגנה במקום. לדברי גורמים בצבא, הטיל פספס בטווח קצר ספינה מסוג "סער 6".
באותו היום, ההתנגדות האיסלאמית בעיראק, פרסמה הודעה על כך שתקפה מטרה בעיר אילת שבישראל.
כאמור, לפי גורמים בצבא עולה כי בכל אירוע גילוי של מטרה חשודה באותו האזור, נפתח קו הגנה בין חיל הים לחיל האוויר וזאת כדי למצות את התנאים לגילוי ויירוט של מטרה חשודה. במקרה המדובר היו אלו מטוס חיל האויר וספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים שגילו את המטרה.
הסטי"ל המדובר, מפעיל מערכת נשק אוטומטית מסוג 'ברק 1' - "שהיתה פוגעת במאה אחוזים במטרה". האופציה השנייה היתה שמטוס קרב יירט את המטרה, אך ביעף אחד יש לטייס זמן של עשרות שניות. לדברי אותם גורמים, תא ההגנה של חיל האוויר החליט, מסיבה לא ברורה, להטיל את היירוט על מטוס קרב אך המשימה לא הצליחה - וזאת במקום להטיל את המשימה על הצוותים בסטי"ל שהיו כבר "נעולים על המטרה" ומוכנים לירי אך לא ביצעו יירוט בהתאם להחלטה.
תגובת דובר צה"ל: "האירוע המדובר תוחקר והופקו לקחים מבצעיים. כלל ההחלטות שהתקבלו באותו אירוע היו ענייניות ומקצועיות והסתמכו על שיקולים מקצועיים בלבד. כל ניסיון לטעון אחרת חוטא לאמת".
כוחות ההתנגדות האסלאמית בעיראק מבצעים מדי יום התקפות רבות על מטרות ישראליות, רובן מוצלחות. נראה היה שכדי לכסות על הכשלים הרבים של ההגנה האווירית של משטר זה, הצבא הישראלי מפיץ מידע טפטוף אחר טיפה על מנת לנהל את החדשות ולהפחית את משקל הכישלונות היומיומיים של הצבא.