לפי סוכנות הידיעות "קודס" (הקודס שלנו), תוך ציטוט העיתון הישראלי "הארץ", "פיטר לרנר" לשעבר דובר צבא המשטר הציוני אמר כי בעת שדיבר עם התקשורת העולמית בשם הצבא, הוא הבין את אובדן האמון הבינלאומי בתל אביב ואת כישלון הממשלה לשמור על תמיכה רחבה במלחמה נגד חמאס לאורך זמן. לרנר שירת בצבא הישראלי יותר מ-25 שנה, והיה פעיל כדובר במהלך המלחמה בעזה, ולבסוף התפטר בחודש שעבר.

לרנר אמר בראיון לעיתון הארץ: "נתניהו (ראש ממשלת המשטר הציוני) הבטיח ניצחון מוחלט על חמאס, אבל בזירה הבינלאומית הוא וממשלתו הובילו אותנו לתבוסה".

לרנר אמר להארץ כי בימים הראשונים של המלחמה, לאחר שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר, "הייתה הבנה ברורה שחמאס הוא ארגון מסוכן ושעל תל אביב לפעול נגדו".

הוא אמר שהתחושה הזו התפוגגה במהירות, בין השאר בשל הסבל הבלתי נמנע של תושבים פלסטיניים שנגרם כתוצאה מהתחלת התקפות הצבא הציוני והפלישה הקרקעית לעזה. אבל הוא גם האשים את הממשלה ואמר: "אין אסטרטגיה מדינית למלחמה, גם אחרי תשעה חודשים שבהם אנחנו נלחמים בשתי חזיתות".

דובר הצבא הישראלי לשעבר אמר כי כשהוא התחיל לקבל שאלות בנושא יעדי המלחמה הזו, "מהר מאוד הבנתי שאין לי תשובות על השאלות האלה, לא בגלל שטרם החליטו, אלא בגלל שפשוט לא הולכים להחליט".

הוא תיאר את תחושתו כך: "הייתי כחייל שעולה לשמירה בלי מחסניות... ואין לי התחמושת שאני צריך כדי להתמודד עם השאלות של המראיינים. נאלצתי פשוט להגיד שאני דובר מטעם הצבא, ושהשאלות האלה הן באחריות הממשלה. אבל גם לממשלה לא היו תשובות, כי מבחינה פוליטית זה היה לא נוח לה".

לרנר גם מתח ביקורת על שרים שלדבריו הפחיתו את הלגיטימציה של פעולות המשטר הציוני בעזה. הוא אמר: "חמאס גרם נזק כמעט לכל קווי החשמל שמחברים את עזה לישראל. היתה לנו הזדמנות לבוא ולהגיד: חמאס פוגע באזרחי עזה, ואנחנו, ישראל, ננסה לתקן את זה, אבל רק אם הוא יעצור את ההתקפות. במקום (זאת) יוצא שר האנרגיה באותו זמן, ישראל כ"ץ, באמירות פופוליסטיות על זה שהוא ינתק אותם מחשמל וגם לא יעביר להם דלק".

הוא אמר שראש ממשלת המשטר הציוני "נכשל כישלון חרוץ" במבחן זה, והוסיף: ארה"ב ובריטניה מבטלות משלוחי נשק, צרפת אוסרת עלינו להשתתף בתערוכת נשק גדולה. דחינו במשך חודשים את הכניסה לרפיח. הנושא הזה מחייב ועדת חקירה ממלכתית, בדיוק כמו המחדלים של 7 באוקטובר".

דבריו של פיטר לרנר פורסמו בעקבות דיווחים רבים על מחלוקות בין נתניהו לדרג הצבאי במשטר הציוני.

מוקדם יותר דחה נתניהו רעיון הפסקת אש בעזה בעוד חמאס בשלטון. לאחר שה"ניו יורק טיימס" פרסם מאמר המצטט שישה גורמי ביטחון בהווה ובעבר, שאמרו שהפסקת האש תקנה הזדמנות לכוחות הישראליים להיערך למלחמה קרקעית אפשרית עם חיזבאללה בלבנון.

הבכירים האלה, שרובם דיברו בעילום שם, גם אמרו כי הפסקת אש תהיה הדרך היעילה ביותר לשחרר את האסירים הציוניים. בתגובה להתפתחויות הללו הצהיר נתניהו: "אני לא יודע מי הם הגורמים האנונימיים האלה, אבל אני כאן כדי להבהיר שזה לא יקרה. המלחמה תסתיים כאשר ישראל תשיג את כל יעדיה, כולל השמדת חמאס וחזרתם הביתה של כל האסירים שלנו".

ההתנגדות הפלסטינית בראשות חמאס פתחה במבצע חסר תקדים ב-7 באוקטובר בבוקר על ידי תקיפת יישובים ציוניים בעוטף עזה ולכדה עשרות ישראלים. מומחים רואים במבצע זה כישלון אסטרטגי עבור המשטר הציוני והצבא שלו.

בתקופה זו ולמרות כל ההתקפות האכזריות והבלתי אנושיות נגד אזרחים פלסטיניים בעז, בעיקר נשים ילדים, "הצבא האגדי" של המשטר הציוני ספג אבדות ומכות חסרות תקדים, כך שהציונים עצמם נאלצו להודות בתבוסה מול ההתנגדות הפלסטינית.

למרות הצנזורה הצבאית החריפה, כלי תקשורת ישראליים מפרסמים מדי פעם דיווחים על כמות ההרוגים של צבא המשטר הציוני, הסותרים את הנתונים הרשמיים.