הקבינט המדיני ביטחוני אישר הלילה (שישי) את הארכת שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים בשמונה השנים הבאות, ובשבוע הבא צפויה הממשלה לאשר חקיקה בהוראת שעה חדשה. זאת, ברקע הביקורת של שר הביטחון יואב גלנט על אי הארכת השירות, והמחלוקות בין משרד הביטחון לבין האוצר על הפרטים שעיכבו את ההחלטה בשבועות האחרונים.
לפי גורמים בממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אמש להסכמות עם שר הביטחון ושר האוצר על המתווה להארכת השירות שיחוקק כהוראת שעה לחמש שנים. לפיו חיילים קרביים ישרתו 36 חודשים בשמונה השנים הקרובות. בתום החמש שנים, תקופת שירות הסדיר תקוצר שוב ל-32 חודשים.
כיום, על פי חוק, משך שירות החובה עומד על 32 חודשים וביולי 2024 הוא אמור להתקצר בחודשיים - אך בעקבות הימשכות המלחמה, בצה"ל דרשו להאריכו ל-36 חודשים. גלנט הניח את התיקון לחוק כבר בחודש פברואר, לצד החוק להארכת שירות המילואים, אך בשל הביקורת הציבורית הנרחבת על קידום הפטור הגורף מגיוס לבני ישיבות, הממשלה לא קידמה אותו ולא דנה בנושא.
כך גם בעניין הארכת שירות המילואים, שם הצבא מבקש להעלות את גיל הפטור ממילואים ולהגדיל את כמות ימי המילואים בשנה. אולם, הקואליציה לא הצליחה בהוראת שעה זמנית להאריך את שירות המילואים בשנה מאחר ולא הצליחה לגייס רוב.
בישיבת הממשלה בתחילת השבוע שר הביטחון גלנט העביר סקירה על הארכת השירות. בתגובה שרים מהליכוד תקפו אותו על דרישתו להסכמה רחבה בנושא חוק הפטור מגיוס בעוד בהארכת השירות אינו דורש זאת.
שר הביטחון אמר כי "הסד"כ יורד מול האיום הגובר. מאיפה אתם מתכננים שנביא חיילים? איך אתם רוצים שצה"ל ימשיך להילחם? בצפון - מסרבים להאריך את שירות הסדיר; מול הטרור ביו"ש - מסרבים להאריך את גיל הפטור ממילואים; למול התוקפנות האירנית - עושים פוליטיקה במקום להגיע להסכמות".
גלנט הוסיף בהמשך למתקפה של השרים כי "ביטחון ישראל נמצא מעל הכול. ביטחון ישראל זה לא פוליטיקה. ביטחון הוא התנאי לקיום שלנו. יש הבדל בין הצורך לגייס חיילים לבין הצורך לפטור אנשים משירות".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב ואמר כי "הממשלה תאריך ביום ראשון את שירות החובה ל-36 חודשים. במקביל היא נותנת פטור לעשרות אלפי חרדים צעירים ובריאים שיכולים להצטרף לשורות הלוחמים. תדע כל אם עבריה שמנהיגיה שולחים לקרב רק את מי שנוח להם פוליטית. ממשלת ישראל הפקרות 2024".