לאחר שהוגש נגדה כתב אישום בעקבות האירועים על חוף הים, נועה גולדנברג מדברת לראשונה. במכתב שפרסמה היום לתקשורת, היא מספרת על הרגעים הקשים שעברה במהלך המעצר והמאסר בנווה תרצה. לדבריה, היא לא עשתה דבר שיצדיק את הטענות שהופנו כלפיה, אך מצאה את עצמה נרדפת, מצולמת ומושפלת, כשכל תהליך המעצר היה עבור טראומה בלתי נשכחת.

"הזוי שהמשטרה שלנו מתעסקת בזה במקום לעצור פושעים", אמרה גולדנברג למשפחתה על המעצר. היא סיפרה על הבהלה שחשה במהלך האירוע: "אמרתי להם כמה שאני מפחדת ושיעזרו לי, ממש פחדתי. הלכתי לים עם חברים ומצאתי את עצמי באזיקים ליד חשודים בפלילים. מה לי ולזה?"

גולדנברג מתארת את תחילת האירועים ביום שישי בצהריים, כשבילתה עם חברים בחוף הים. לדבריה, היא והחברים הבחינו בבן גביר שנמצא בחוף ושוחחו ביניהם על הימצאותו שם. "כמובן שלא זרקתי עליו חול, או כדור חול, או קובבה או בוץ", היא מדגישה. אך תוך מספר דקות, לדבריה, הגיעו מצילים שדרשו ממנה לצאת מהמים, בטענה שתקפה את השר בן גביר.

לאחר שהתעלמה מהבקשה, מצאה את עצמה במהרה אזוקה ומובלת לניידת המשטרה. "לא קלטתי מה קורה", היא כותבת, "ביום שישי בצהריים, בזמן שאני מבלה עם חברים, פתאום מוצאת את עצמי בתוך ניידת בדרך לתחנה".

"לא הצלחתי לישון דקה בלילה", היא כותבת, "הצרחות, הריח והפחד לא הפסיקו. הייתי בהלם מוחלט מהסיטואציה". גולדנברג גם מדגישה את חוסר התמיכה שהוענק לה מצד הרשויות, למרות שמדובר במעצר ראשון שלה. 

 גולדנברג מודה שהיא עדיין בבית אך חווה טראומה קשה ממה שעברה. "הסיוט עדיין לא נגמר", היא מסכמת, "אמנם אני בבית, אבל בטראומה איומה מכל מה שקרה, ולצערי עדיין קורה".