סוכנות הידיעות טסנים: לאחר שהחלה מלחמת עזה ונמשכה יותר משנה, עשו כמה מדינות, בהן קטאר ומצרים, מאמצים רבים להגיע להפסקת אש. בין המדינות החשובות ביותר שעשו מאמצים יעילים בשלבים שונים להגיע להפסקת אש הייתה קטאר.
כמדינה ערבית קטנה במפרץ הפרסי ובעלת ברית של ארצות הברית, קטאר מילאה תפקיד מרכזי ורגיש במשא ומתן בין המשטר הישראלי לפלגים הפלסטיניים מאז תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023. בעוד מצרים היא שכנה של עזה, וארצות הברית נחשבת לתומכת העיקרית של הישות הציונית, תפקידה של קטאר היה בולט, והיא הייתה אחת המדינות הנייטרליות הבודדות. קטאר לא רק שלא גינתה את מבצע שיטפון אל-אקצא שביצע חמאס נגד הישות הישראלית, אלא גם האשימה את מדיניות ההסלמה של הישות בפתיחת המתקפה.
דוחא הודיעה על נכונותה למלא את תפקיד המתווך 48 שעות לאחר תחילת המלחמה. השלב הראשון במאמציה של קטאר הוביל להסכם הפסקת אש זמני בין חמאס לישות הישראלית ב-21-24 בנובמבר 2023. הפסקת אש זו אפשרה חילופי 50 אסירים ציונים ו-150 אסירים פלסטינים והסכם לאפשר סיוע הומניטרי להיכנס לעזה. עם תחילת שנת 2024, תפקידה של דוחא בתהליך הפסקת האש נעשה ברור יותר. קטאר נכחה בשיחות פריז בינואר 2024, שמטרתן הייתה להקים מסגרת למשא ומתן על חילופי שבויים בין חמאס לתל אביב. ההצעה שהועלתה במשא ומתן זה אושרה על ידי חמאס ומתנגדת על ידי נתניהו. דוחא גם נכח בשיחות שהתקיימו בפריז בפברואר 2024, שהסתיימו ללא תוצאה. ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, שייח' מוחמד בן עבדולרחמן אל ת'אני, היה שותף פעיל בשיחות בקהיר שהתקיימו בפברואר ומרץ 2024.
ב-19 במרץ 2024, בירת קטאר הייתה עדה לסבב של משא ומתן עקיף בין חמאס לישות הישראלית, כחלק ממאמצי המתווכים להשלים הסכם חילופי שבויים והפסקת אש. מטרת המשא ומתן הזה הייתה לדון בהצעת חמאס, שגילתה גמישות רבה. חמאס הסכים להפסקת אש ב-6 במאי 2024, בקשר עם ראש ממשלת קטאר ומנהל המודיעין המצרי. אך למחרת פתחה הישות הישראלית בהתקפות רחבות היקף על העיר רפיח שבדרום רצועת עזה. דוחא אירחה סבב חדש של שיחות עקיפות בין חמאס לתל אביב ב-15-16 באוגוסט 2024 בנוכחות מתווכים בינלאומיים ואזוריים, אך נתניהו התנגד להסכם והתעקש על שני תנאים: הישארות במסדרון פילדלפי ובדיקת כל הפליטים. חוזרים לצפון עזה. קטאר אירחה גם את שיחות הפסקת האש בספטמבר ובדצמבר 2024. בסבב השיחות האחרון שאירח דוחא ב-14 בינואר 2025, חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן להפסקת האש. לבסוף, בליל ה-15 בינואר 2025, הוכרז רשמית על הסכם הפסקת אש וחילופי שבויים בעזה.
יוזמות קטאר בתהליך המשא ומתן
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן אל תאני, הדגיש שוב ושוב במהלך 15 החודשים האחרונים כי סדרי העדיפויות הדיפלומטיים של קטאר כוללים "צמצום התפשטות האלימות ומעגל הסכסוך באזור". הגישור הקטארי כלל גם כמה יוזמות. ראש ממשלת המדינה ערך מספר ביקורים בינלאומיים כדי להגיע להפסקת אש. ראש ממשלת קטאר נפגש במקביל עם ראש המוסד ומשלחת המודיעין המצרית, והיה בקשר עם בכירי חמאס. בנובמבר 2023 נסעו נציגי קטאר לתל אביב כדי לשמור על הפסקת האש, למרות היעדר יחסים פורמליים. בינואר 2024 נסע ראש ממשלת קטאר לאירופה ולארצות הברית, ואף נפגש עם מנהל ה-CIA. ככלל, לאורך כל המלחמה, ראש הממשלה, שר החוץ והאמיר של קטאר השתמשו בערוצי תקשורת שונים כדי לתקשר עם כל בעלי העניין במטרה להרגיע את המתיחות, לסיים את המלחמה, להקים מסדרון הומניטרי ולשחרר את האסירים הנותרים.
אתגרים איתם מתמודדת קטאר בתפקיד המתווך
במהלך תקופה זו התמודדה קטאר עם אתגרים שונים בתהליך הגישור, החשובים שבהם:
1- בין האתגרים הללו היה חוסר הרצינות של הצדדים המעורבים במלחמה. דוחא הודיעה מתישהו בנובמבר 2024 כי תשהה את התיווך שלה עד שישראל וחמאס יוכיחו את נכונותם ורצינותם לסיים את הסכסוך.
2- האתגר הנוסף היה הלחץ לגרש את חמאס ולסגור את משרד התנועה בדוחא. מאז תחילת מלחמת עזה, קטאר ספגה ביקורת מצד מנהיגים ציונים ומומחים מערביים רבים על גירוש חמאס, אולם מערכת מדיניות החוץ במדינה התנגדה לנושא והצהירה כי המטרה העיקרית של משרד חמאס בקטאר היא הקמת ערוץ. של תקשורת. נושא זה עזר בצעדים הקודמים להגיע להפסקת אש.
פוליטיקאים ציונים ואמריקאים האשימו את קטאר ברצון לתמוך בחמאס בגלל השתייכות אידיאולוגית. בינתיים, על קטאר הופעל לחץ ישיר מצד הציונים להשתמש בהשפעתה כדי לשחרר ישירות את האסירים. שר החוץ של הישות, אלי כהן, אמר בהצהרה כי הוא רוצה שהקהילה הבינלאומית תלחץ גם על קטאר ללחוץ על חמאס לשחרר את האסירים. גורמים קטארים אמרו שהם מופתעים ומאוכזבים מהדברים, והוסיפו כי הצהרות פרובוקטיביות כאלה עלולות לערער את הגישור.
הקטארים גם מתחו, בזמנים שונים, ביקורת פומבית על ראש ממשלת ישראל וממשלת הימין שלו על כך שהם מסרבים להתחייב להפסקת אש ולשנות את תנאי ההסכמות שהושגו עם מנהלי המשא ומתן שלו. בדוגמה אחת, האמיר הקטארי שייח' תמים אל תאני אמר בנאום בפורום דיאלוג לשיתוף פעולה באסיה באוקטובר 2024:
"מה שישראל עושה ברצועת עזה מאז השנה שעברה הוא רצח עם, וקטאר הזהירה שוב ושוב מההשלכות של אי העמדת ישראל לדין והזהירה מפני הפשעים שלה נגד האנושות. העולם ממשיך לצפות בהסלמה המסוכנת של המלחמה שמנהלות רשויות הכיבוש הישראליות בעזה. בלי השגת שלום צודק והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, לא יהיה ביטחון. "ישראל מנצלת חוסר מעש וחוסר מעש בינלאומיים להרחבת התנחלויותיה בגדה המערבית ורואה במצב זה הזדמנות ליישם את תוכניותיה בלבנון".