"וראה רֶכֶב צמד פּרשִׁים רכב חמור רכֶב גמָל והִקשׁיב קשב רַב־קָשׁב", (ישעיהו 1:21)
חג אל-מבעת' חל ב-27 ברג'ב בלוח השנה הירחי, המקביל ל-28 בינואר השנה.
על פי האמונות השיעיות, שליחותו של הנביא מוחמד החלה ב-27 בראג'ב, 25 ביוני 610. לפני קבלת שליחותו, הנביא בילה זמן רב בבדידות, בעבודת אלוהים.
הוא היה נסוג לחודש למערת חירה שבהרים, ומתמסר לדבקות. לאחר שסיים את שהותו במערה, הוא היה חוזר למכה, מקיף את הקאבה שבע פעמים או יותר, ואז חוזר הביתה. במערה זו החלה המשימה, בסימן התגלותם של הפסוקים הראשונים של הקוראן.
מקובל להאמין שהנביא היה בן 40 כשהחלה שליחותו. בשלוש השנים הראשונות הוא הזמין אנשים לאסלאם בסתר. עם זאת, בשל הסדר שבו נחשפו פסוקי הקוראן, יש הרואים שהזמנתו הפומבית לאסלאם החלה זמן קצר לאחר הגילוי הראשוני.
הקוראן פתח בפני האנושות נתיב להתקדמות, מסע של התפתחות אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית הנמשך עד היום. המוחות התקדמו, והאמיתות שחושפות הדתות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית והחברה. ליבם של אנשים מגוונים נטו יותר ויותר לרוחניות.
המהות של המבעת היא לטפל ולהקל על הסבל והתוהו ובוהו האנושיים על ידי עידוד החזרה לטבע האלוהי המוטבע באנושות. הטבע האלוהי הזה, אמון שניתן בבני אדם, תומך בחתירה לאמת, לצדק ולמאבק להגנת המדוכאים.