. הממצאים מצביעים על עלייה משמעותית בשיעורי הדיכאון, החרדה ופוסט טראומה בקרב האוכלוסייה, עם שיעור הפוסט טראומה שעלה מ-16.2% ל-29.8%.
בין הממצאים המטרידים בדוח, שיעורי החרדה עלו מ-24.9% ל-42.7%, ושיעורי הדיכאון טיפסו ל-44.8%. הנתונים הללו מצביעים על משבר נפשי שהולך ומתרקם בעקבות המלחמה, שמשפיע על אנשים בכל הגילאים.
הדוח, שנכתב על ידי פרופ' איתמר גרוטו וצוותו במערך השיקום באגף בריאות הנפש של משרד הבריאות, מציג את ההשפעות המשמעותיות של המלחמה על ישראלים.
המלחמה פגעה קשות בתחושת השייכות לקהילה, במיוחד ביישובים שפונו. ירידה זו בלטה במיוחד בחודשים שלאחר המלחמה, כאשר אמנם נצפתה התאוששות חלקית, אך הרמות שקדמו למלחמה לא שבו לחלוטין.
לא רק הבריאות הנפשית נפגעה; גם הבריאות הפיזית של מקבלי השירותים הושפעה לרעה. ביישובים שפונו נרשמה עלייה דרמטית בדיווחים על בעיות בריאות גופניות, מגמה שנשמרה גם לאחר שחלף האיום המיידי.
ביישובים שנפגעו ישירות, חלה ירידה חדה ברצון וביכולת להציב מטרות אישיות. רק לאחר חודשים של שיקום מדורג, נצפתה חזרה חלקית למוטיבציה שהייתה לפני המלחמה.