בשבועות האחרונים, הצהרות ופעולות של בכירים אמריקאים בנוגע לאיראן התאפיינו בסתירה ברורה ובדו-פרצופיות. מצד אחד, דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, פרסם בטוויטר כי הוא מעוניין במשא ומתן והדגיש כי מטרתו אינה השמדת איראן. מצד שני, ממשלת ארה"ב אישרה מסמך חדש בתחום הביטחון הלאומי, הממשיך במדיניות הלחץ המקסימלי על איראן. הסתירה הזו במדיניות של ארה"ב מעלה שאלות רבות בנוגע למטרות האמיתיות של וושינגטון כלפי איראן.  

 עמדותיו האחרונות של טראמפ ושינוי הטון שלו  

דונלד טראמפ, שהנהיג את מדיניות הלחץ המקסימלי על איראן, נקט לאחרונה בטון שונה בהתבטאויותיו. בציוץ האחרון שלו, הוא הדגיש כי ארה"ב אינה מחפשת מלחמה עם איראן, אך במקביל הזהיר את טהראן מפני השגת נשק גרעיני. טראמפ טען שאם היה נשאר נשיא, איראן לא הייתה מגיעה לרמת העשרת האורניום הנוכחית. דבריו אלו מגיעים לאחר שבתקופת נשיאותו, הוא פרש מהסכם הגרעין והטיל סנקציות כלכליות חמורות על איראן.

מצד שני, טראמפ איים כי אם איראן תמשיך להתקדם לעבר נשק גרעיני, היא תעמוד בפני "השמדה מוחלטת". איום זה אינו חדש, שכן ארה"ב כבר איימה בעבר על איראן בפעולה צבאית, אך בפועל לא נקטה בצעדים ממשיים. פרשנים מעריכים כי עמדותיו הסותרות של טראמפ הן חלק מאסטרטגיה כוללת של ארה"ב לשמר לחץ על איראן תוך ניהול דעת הקהל האמריקאית והבינלאומית.  

 אישור מסמך הביטחון הלאומי החדש והמשך הלחצים  

במקביל לדבריו של טראמפ, ממשלת ארה"ב אישרה מסמך ביטחון לאומי חדש המדגיש את המשך מדיניות הלחץ המקסימלי על איראן. במסמך זה, איראן מוצגת כאיום ביטחוני מרכזי, והוא קורא להמשך הסנקציות ולהגברת שיתוף הפעולה הצבאי עם בעלות הברית האזוריות כדי להתמודד עם השפעתה של טהראן. צעד זה עומד בניגוד ברור לעמדותיו של טראמפ על משא ומתן והשגת הסכם חדש.  

פרשנים רבים סבורים כי הסתירה הזו מצביעה על היעדר אסטרטגיה ברורה של ארה"ב כלפי איראן. מצד אחד, היא ממשיכה להפעיל לחץ, אך מצד שני, היא מעלה את נושא המשא ומתן כדי ליצור פתח אפשרי לשיחות. מצב זה הוביל לדעות שונות בנוגע לכוונות האמיתיות של וושינגטון.  

 עמדות הפרשנים בנוגע למדיניות של ארה"ב  

1. ארה"ב נסוגה מהלחץ המקסימלי: יש הסבורים כי מדיניות הלחץ נכשלה, וושינגטון נאלצת לשקול אפשרויות דיפלומטיות כדי למנוע הסלמה נוספת. לפי גישה זו, דבריו האחרונים של טראמפ על אפשרות להסכם וחגיגת "שלום גדול במזרח התיכון" מעידים על שינוי במדיניות ארה"ב.  

2. המשך הלחץ בשיטות חדשות: אחרים סבורים כי ארה"ב לא שינתה את מטרותיה אלא רק את הכלים שבהם היא משתמשת. לטענת פרשנים אלה, אישור מסמך הביטחון הלאומי החדש מעיד כי המדיניות נותרה בעינה, אך עם שימוש במסרים סותרים כדי לדחוף את איראן להסכם מעמדת חולשה.  

התגובות בתוך איראן למדיניות האמריקאית  

בתוך איראן, התגובות להצהרותיו של טראמפ ולמדיניות האמריקאית היו מגוונות. עלי לאריג'אני, יועץ המנהיג העליון, טען כי ההצעות הללו מוקדמות ואיראן אינה מחפשת משא ומתן עם ארה"ב. סייד עבאס עראקצ'י, סגן שר החוץ, הצהיר כי איראן לא ביקשה משא ומתן וממשיכה במדיניות ההתנגדות שלה.  

חלק מהפרשנים באיראן מזהירים כי שינוי הטון של טראמפ עלול להיות מלכודת דיפלומטית שנועדה למשוך את איראן לשולחן המשא ומתן בתנאים לא שוויוניים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי איראן צריכה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות להקלת הסנקציות הכלכליות, אך לעשות זאת בזהירות כדי לא ליפול למלכודת של מדיניות אמריקאית דו-פרצופית.  

 המטרות האפשריות של ארה"ב במדיניות הסותרת שלה  

- יצירת קרע בין מקבלי ההחלטות באיראן: ייתכן כי ארה"ב מנסה, באמצעות מסרים סותרים, לגרום למחלוקת פנימית בין מנהיגי איראן, כאשר חלקם יטו לכיוון המשא ומתן ואחרים יתמכו בעימות.  
- ניהול דעת הקהל הפנימית והבינלאומית: טראמפ, באמצעות שינויי הטון שלו, מנסה לשכנע את הציבור האמריקאי כי מדיניותו כלפי איראן אפקטיבית, תוך צמצום הלחץ הבינלאומי עליו.  
- דחיפת איראן לויתורים: ארה"ב עשויה לנסות להפעיל לחץ כלכלי כבד על איראן כדי להביא אותה למשא ומתן מתוך חולשה.  

דבריו האחרונים של טראמפ ואישור מסמך הביטחון הלאומי החדש מעידים כי מדיניות ארה"ב כלפי איראן עדיין מבוססת על לחץ מקסימלי, אך ייתכן כי כליה משתנים. מצד אחד, היא ממשיכה להפעיל סנקציות, ומצד שני, היא מעלה את נושא המשא ומתן כדי לנהל את המשבר בהתאם לצרכיה. במצב זה, על איראן לפעול בזהירות ובערנות, כדי למנוע מהמסרים הסותרים הללו להשפיע על החלטותיה האסטרטגיות.