לפי שפקנ''א, בציטוט אל-ג'זירה, למרות הבטחתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להשמיד את חמאס, תקציב המשטר ל-2025 מבוסס על ההנחה שעוצמת המלחמה תפחת. אם המלחמה תחזור לרמה שלפני חתימת הפסקת האש, הצבא יעמוד בפני משבר פיננסי גדול.

לפי דיווח בעיתון ישראלי, תקציב הביטחון ל–2025 נקבע על 107 מיליארד שקל (28.8 מיליארד דולר). מלבד זאת, נקבע סכום של 10 מיליארד שקל (2.7 מיליארד דולר) כרזרבה לתקציב במשרה של תרחיש הסלמה.

עם זאת, הדיווח של העיתון מעריך שתקציבים אלו לא יספיקו לכיסוי הוצאות הצבא אם המלחמה נגד חמאס תתחדש באותה עוצמה שהחלה.

עלייה חדה בהוצאות הצבאיות במקרה של מלחמה

ההערכה היא שחזרה ללחימה אינטנסיבית תוביל לגידול חד בהוצאות הצבאיות, שעלול להחריף את המשבר הכלכלי בישראל ולפגוע בדירוג האשראי של ישראל, שכבר הורד במהלך המלחמה, ובנוסף, היא תשפיע לרעה על השקעות זרות.

מדיווח העיתון על הוצאות המלחמה עולה כי ישראל הוציאה בחודשים הראשונים למלחמה כ-1.8 מיליארד שקל (485 מיליון דולר) ליום במלחמה, אבל סכום זה הופחת ל-300 מיליון שקל ליום (81 מיליון דולר) בעקבות יישום הפסקת האש.

באותו הקשר, הפעילות הקרקעית בלבנון בקיץ האחרון עלתה יותר מ-500 מיליון שקל ליום (135 מיליון דולר), מה שמעיד על כך שכל הסלמה נוספת, בין אם בעזה ובין אם בזירה הלבנונית, תגדיל משמעותית את הנטל הכספי.

עוד עולה מהדו''ח הזה שאחד הגורמים המרכזיים להגדלת ההוצאות הצבאיות הוא ההסתמכות הרבה על כוחות מילואים.

לפי דיווח זה, בצבא הישראלי יש כיום כ-60,000 חיילי מילואים, שהם פי 10 יותר מאשר לפני המלחמה. הצבא מעריך כי כל הסלמה נוספת תדרוש שמירה על מספר זה או אפילו הגדלתו בעוד 5,000 - 10,000 חיילים.

למרות שהממשלה מתכננת להעביר חוק חדש שיאריך את תקופת שירות החובה ל-36 חודשים, העיכוב בהעברתו בכנסת עלול לאלץ את הצבא לזמן כוחות מילואים נוספים, שמשמעותו עלויות נוספות שיגדילו את הנטל הכספי על תקציב הצבא.

הדו''ח הזה מעריך כי תקציב הביטחון יגדל בכ-4 מיליארד שקל (1.08 מיליארד דולר) כדי לשפר את יכולות הצבא. בנוסף לאתגרים הקיימים, ועדה בראשות פרופסור יעקב נגל המליצה להגדיל סכום זה ל-6 מיליארד דולר (1.62 מיליארד דולר), אך משרד האוצר הישראלי לא הסכים להגדלה זו.

בנוסף לגידול זה, יוקצו 3 מיליארד שקל נוספים (810 מיליון דולר) למימון חוזים צבאיים עתידיים, אם כי העלויות עבורם יושקעו בפועל בשנים הבאות, לא ב-2025.

עיכוב בסיוע של ארה''ב

בדו"ח זה בולטים האתגרים הביטחוניים המתמשכים העומדים בפני ישראל בגבול עם ירדן, ולכן היא שוקלת להאיץ את בניית חומת הגבול המזרחית עם ירדן, בעלות הכוללת של כ-5.2 מיליארד שקל (1.4 מיליארד דולר).

ההערכות מצביעות על כך שהממשלה תוכל להקצות מחצית מהסכום הזה בתקציב 2025, במקום לפזר את עלויות הפרויקט לאורך עשור, מה שיגביר את העומס הכספי המוטל על תקציב הביטחון.

בין הפתרונות שמערכת הביטחון הישראלית שקלה לטיפול בגירעון התקציבי הוא חיזוק עצמאותה של ישראל בייצור נשק.

על פי מסקנות ועדת נגל, לצורך כך יוקצו במהלך העשור הקרוב כ-12 מיליארד שקל (3.24 מיליארד דולר), תוך בחינת האפשרות להקים קווי ייצור תחמושת בישראל במקום להסתמך על יבוא.

בעוד שישראל מסתמכת במידה רבה על סיוע אמריקאי כדי לממן חלק ניכר מהוצאות הביטחון שלה, הדו"ח אומר כי בשנת 2024, מתוך 8.7 מיליארד דולר, ארה"ב העבירה 3.5 מיליארד למימון רכש חיוני המיועד למלחמה, וציין כי העיכוב בהעברת סיוע בסך 5.2 מיליארד דולר הגביר את מאמציה של ממשלת ישראל לאזן את הגירעון התקציבי.

הדו"ח גם מראה שהמשטר הכובש קיבל 2 מיליארד דולר מהסיוע הנדחה הזה בתחילת 2025. יתרת הסכום צפויה להיות מועברת עד 2026, אך עיכובים אלו פירושם שהצבא לא יכול להסתמך על המימון הזה בטווח הקצר.

הדיווח בעיתון הישראלי מסכם כי כל הנתונים הפיננסיים הללו מעמידים כל החלטה להחזיר את המלחמה לרמה המקסימלית שלה בישראל בפני אתגר פיננסי גדול, במיוחד לאור העיכובים בסיוע והעלויות הגוברת של חיילי המילואים, המקשים על הממשלה לספק את צורכי הצבא מבלי לפגוע בכלכלת ישראל.