בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) עתירה של ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית שדרשה לחשוף את מלוא פרטי ההסכם שנחתם בין ישראל לחמאס, ובפרט את נספח ב' הסודי של העסקה.
"לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטת הממשלה בעניין מתווה שחרור החטופים היא החלטה שעניינה במובהק בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה", קבעה השופטת יעל וילנר בפסק הדין. היא הוסיפה כי "קיימים מגוון שיקולים מדיניים וביטחוניים, מעבר להכרת האויב את ההסכם, אשר עשויים לעמוד בבסיס האיסור לפרסם חלקים ממנו".
בית המשפט דחה את טענת העותרים כי המשך הסתרת המידע אינו יכול להישען על נימוק ביטחוני מאחר שראשי חמאס מכירים את ההסכם המלא. בפסק הדין נקבע כי "העובדה שההסכם נערך עם האויב אינה מוציאה את הסוגיה מגדר ענייני ביטחון ויחסי חוץ של המדינה".
השופטים התבססו על סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי החלטות בענייני ביטחון ויחסי חוץ הן סודיות מעצם טיבן. "מתחם הביקורת השיפוטית בסוגיות כגון דא הוא צר ביותר, ואין זה ממנהגו של בית משפט זה להיכנס בנעליהם של בעלי הסמכות בעניינן", כתבה השופטת וילנר.
בתגובה מסר ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית: ״מצער שבית המשפט לא עשה הבחנה בין תוכן ההסכם, שעניינו יחסי החוץ והביטחון של ישראל, לבין עקרון השקיפות - המחייב את ממשלת ישראל לדווח לציבור הישראלי מה נחתם והוסכם בשמו. העתירה התמקדה כל כולה בחובת הפרסום ולא בתוכן ההסכם. ועם זאת, פסק הדין אינו שולל החלטה עצמאית של הממשלה למלא את חובתה למסור לציבור דין וחשבון מלא על תוכן ההסכם שנחתם, לרבות שלב ב' ושלב ג' שהם חלק מההסכם שנחתם".
כזכור, המדינה הגישה ביום רביעי האחרון את עמדתה בעתירת המשמר לדמוקרטיה הישראלית לבג"ץ, המבקשת לחשוף את נספח ב' של הסכם שחרור החטופים שנחתם בין ישראל לחמאס. בתגובתה, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה, שכן פרסום פרטי המתווה "עלול לפגוע במימוש המתווה לשחרור חטופים וכתוצאה מכך בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה".