500 ימים עברו מאז תחילתה של מלחמת שיטפונות אל-אקצא ב-7 באוקטובר, ונתונים עדכניים של אגף השיקום במשרד הביטחון וצה"ל ציירו תמונה עגומה של היקף הנפגעים והמחיר הכבד שמשלמים לוחמים, מילואים וכוחות הביטחון הישראלים, לפי דו"ח מעריב.

מאז תחילת הקרבות, נפלו 846 לוחמים ואנשי כוחות הביטחון. לצד זאת, 15,000 נפצעו בדרגות שונות – 8,600 מהם נפגעו פיזית, ו-7,500 נוספים מתמודדים עם פגיעות נפשיות הכוללות פוסט-טראומה, חרדות, דיכאון והפרעות הסתגלות. מתוך כלל הנפגעים, 7% הן נשים ו-93% הם גברים
פילוח הנתונים לפי סוגי הכוחות שנפגעו מעלה כי 66% מהפצועים הם חיילי מילואים, 17% הם חיילים בשירות סדיר, ו-10% הם אנשי כוחות המשטרה שלקחו חלק בלחימה. מבחינת טווחי הגיל, 51% מהנפגעים הם צעירים בגילאי 18 עד 29, 30% מהם בני 30 עד 39.

נתון נוסף שמעיד על עוצמת הקרבות הוא שמאז תחילת המלחמה, 1,500 לוחמים נפצעו פעמיים ושבו ללחימה למרות פציעותיהם. חלקם נפצעו פיזית בשלב הראשון של הלחימה, טופלו, ושבו לשדה הקרב, רק כדי להיפגע פעם נוספת. אחרים סבלו מפגיעות נפשיות אך לא ויתרו, חזרו להילחם, ונפגעו שוב.
דו"ח מבקר המדינה האחרון, שפורסם לפני שבוע בלבד, מציג תמונה מדאיגה באשר להשלכות הנפשיות של המלחמה על כלל אזרחי ישראל. הדו"ח קובע כי המדינה לא עשתה די כדי להתמודד עם המשבר הנפשי הלאומי הצפוי, ומעריך כי לא פחות משלושה מיליון ישראלים עלולים לפתח תסמיני דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה בעקבות המלחמה.

המבקר התריע על כך שהמדינה אינה ערוכה לטיפול בנפגעי הנפש הרבים וכי כבר כיום ניכרת מצוקה עצומה במערכת בריאות הנפש, עם רשימות המתנה ארוכות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

בעוד הפצועים הפיזיים נאלצים לעבור תהליכי שיקום ממושכים של ניתוחים, פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים מתקדמים, הפצועים עם פגיעות נפשיות נאלצים להתמודד עם מציאות מורכבת לא פחות. מומחים לבריאות הנפש מזהירים כי בשנים הקרובות צפויה עלייה חדה בהיקף הלוחמים והאזרחים הסובלים מהשלכות נפשיות של המלחמה, והטיפול בהם צפוי להפוך לאחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות והרווחה בישראל.