עם תחילת השיחות לסיום המלחמה באוקראינה בין פקידים אמריקאים ורוסים בריאד, הוושינגטון פוסט דיווח כי מדינות אירופה מתכננות לשלוח בין 25,000 ל-30,000 חיילים לאוקראינה, כך דיווחה סוכנות הידיעות טסנים.
ה"וושינגטון פוסט" כתב כי הכוחות הללו לא יישלחו לקווי החזית של המלחמה, אלא יהיו בכוננות כהפגנת כוח, מוכנים להתערב במהירות אם הכוחות הרוסיים ינסו לחדש את הלחימה.
שני גורמים אירופאים אמרו ל"וושינגטון פוסט" כי צרפת מקדימה את מדינות אחרות בהצגת תוכניות ותכניות צבאיות באוקראינה, וככל הנראה תשלח כ-10,000 חיילים לאוקראינה, בעוד שמדינות אירופאיות אחרות עדיין מרגישות אי נוחות או מתנגדות לשליחת חיילים עד כה.
ביום ראשון הודיע קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, כי ארצו מוכנה לשלוח כוחות לאוקראינה כחלק מהערבויות הביטחוניות הנדרשות מקייב ובמסגרת פתרון הסכסוך באוקראינה.
"בריטניה מוכנה לשחק תפקיד מוביל בהאצת התהליך של מתן ערבויות אבטחה לאוקראינה", כתב סטארמר במאמר ב"דיילי טלגרף". תפקיד זה כולל תמיכה בצבא האוקראיני, כאשר בריטניה התחייבה בעבר 3 מיליארד דולר בסיוע שנתי עד 2030.
"אבל תפקיד זה אומר גם שבריטניה מוכנה ומוכנה לפרוס חיילים על הקרקע באוקראינה במידת הצורך כדי לסייע בהאצת הבטחות הביטחון", הוסיף.
הממשל של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, הודיע בעבר כי לאור סדרי העדיפויות ששמה וושינגטון לביטחון הגבולות ולהתמודדות עם סין, האחריות לאבטחת אוקראינה והאזור האירופי מוטלת על האיחוד האירופי. למרות שבריטניה עזבה את הגוש ב-2020 לאחר משאל עם ב-2016, היא הייתה תומכת ובת ברית עקבית של אוקראינה מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, והעניקה לה סיוע צבאי.