הפרקליטות מסרה בהצהרה כי החקירות נמשכות וכי היא לא תהסס לבקש צווי מעצר עבור חשודים אחרים אם היא תראה אפשרות מציאותית מינימלית להרשעה, דיווחה סוכנות הידיעות טסנים.
הוא הוסיף כי המשרד חוקר באופן פעיל, מתייחס למצב בעדיפות דחופה, וישלב מספר קווי חקירה נוספים הקשורים זה בזה.
בנובמבר הוציאו שופטים בבית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון הישראלי לשעבר, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמת עזה.
נתניהו דחה אז את ההחלטה, הגדיר אותה כאנטישמית ואמר כי ההאשמות מגוחכות ושקריות.
בהפגנת זלזול בהליכי בית המשפט, ספגו נשיא בית המשפט והתובע של בית המשפט איומים, הטרדות וסנקציות מצד ארצות הברית, בתגובה להחלטה להטיל אחריות על העבריינים.
הפרקליטות אישרה כי ניתן לעקוב אחר התבטאויות פוליטיות הפוגעות בעבודת בית המשפט ולהעמיד לדין את האחראים להן, תוך ציון כי הפרקליטות היא זו שמעבירה את התיקים בפני בית המשפט, בעוד ששאר האנשים שיש להם מידע וראיות צריכים לפנות אליו ולהציגם.
הוא הסביר שאין צורך בצוות חקירה בשטח כדי לאסוף ראיות, אלא אפשר להסתמך על תמונות, מסמכים, עדויות, לוויינים ושימוש בטכנולוגיות חדישות שמתעדות פשעים.
הוא ציין כי היועץ המשפטי לממשלה עוקב אחר עדויות על פשעי המתנחלים ולמה נחשפים העצורים הפלסטינים בבתי הכלא של הישות הישראלית, והדגיש כי נתניהו וגלנט מואשמים בשימוש ברעב כנשק נגד אזרחים.
הוא הדגיש כי כל מדינה שרואה מכשול ליישום החלטת המעצר חייבת להעלות זאת בפני בית המשפט, והדגיש כי אין חסינות לאף אדם מפני העמדה לדין בפני בית המשפט, וכי עמדות פוליטיות אינן נלקחות בחשבון בפני בית המשפט. כי זה תלוי בעניינים משפטיים.
ב-21 בנובמבר הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר לנתניהו וגלנט, חצי שנה לאחר בקשה קודמת של התובע של בית המשפט, קארים חאן, המאשים אותם בביצוע פשעי מלחמה בעזה.
האישומים נגד נתניהו וגלנט כוללים הסתה לרצח עם, שימוש ברעב כאמצעי לחימה, לרבות חסימת אספקת סיוע הומניטרית, וכן פגיעה מכוונת באזרחים במהלך הסכסוך.