בחודשים האחרונים הפכה הידיעה לכאורה על מעצרם של אישים הקשורים לאיראן בשטחים הכבושים לכותרת הראשית בתקשורת הציונית. בדו"ח על פעילותו בשנת 2024 הקשור לסוגיית הריגול הציוני עבור איראן, טען השב"כ כי מספר העצורים בגין ריגול לטובת איראן גדל ב-400%.
העלייה במספר המואשמים בריגול לטובת איראן עוררה דאגה נרחבת בשטחים הכבושים, שכן בהשפעה כה נרחבת תוכל איראן לבצע מהלכים אנטי-ביטחוניים נרחבים בתוך השטחים.
בשבועות האחרונים טענו השב"כ ומשטרת המשטר הציוני בהודעה משותפת כי עצרו שני חיילי מילואים בגין שיתוף פעולה עם איראן. בהודעה נטען: "אחד משני החיילים שנעצרו העביר לאיראן חומר מסווג שהשיג במהלך שירותו ביחידת ההגנה האווירית".
בהקשר זה כתב הפוליטיקאי הציוני «אהוד יתום» במאמר: "בקרב מעגלי הריגול שנעצרו בחודשים האחרונים, הידיעה על מעצרם של שני חיילי צה"ל, שאחד מהם שירת במערכות כיפת ברזל, נחשבת לחדשות הריגול החמורות ביותר".
הפוליטיקאי הציוני המשיך: "מה שמדאיג הוא שהאיראנים הצליחו לחדור לצבא, הלב הפועם של מערכת כיפת ברזל. זהו הישג יוצא דופן עבור איראן. החדירה המודיעינית של איראן באמצעות גיוס חיילי צה"ל צריכה להדאיג ולהעלות שאלות רבות בהקשר זה".
מוקדם יותר ציטט אתר החדשות הציוני "וואלה" דיווח של גופי הביטחון של המשטר הציוני שטענו איראן מגייסת מרגלים בישראל וכי אזרחינו מוכנים לבגוד בישראל תמורת כסף.
לאחרונה הצביע «שלום בן חנן», בכיר לשעבר בשב"כ, על המספר המשמעותי של אזרחי ישראל שהסכימו ביודעין לפעול נגד המשטר באמצעות איסוף מודיעין או תכנון חבלה ופיגועים עבור איראן, ואמר: "זה אירוע גדול ומסוכן ".
כעת נשאלת השאלה מדוע הציונים מרגלים למען איראן? בתגובה יש לומר כי הפערים החברתיים הפנימיים של משטר זה הולכים ומתעצמים מיום ליום. למעשה, הציונים החיים בשטחים הכבושים הם מהגרים שהגיעו לפלסטין הכבושה מארצותיהם ומטבע הדברים אין ביניהם בסיס תרבותי, אידיאולוגי והיסטורי משותף, ולמעשה ניתן לומר כי המושג "קנאה לאומית" אינו מוכר למתנחלים ולתושבי השטחים הכבושים. לכן, השקפתם מתמקדת אך ורק באינטרסים אישיים.
הגורם השני הוא מחלוקות פנימיות קשות בין שני הזרמים העיקריים בשטחים הכבושים, כלומר הזרמים החילוניים והחרדיים. כמו כן, אפליה גזעית שיטתית נגד מיעוטים וקבוצות אתניות החיים בשטחים הכבושים היא גורם שלישי בעל השפעה רבה על יצירת או העצמת המוטיבציה לביצוע פעולות כאלה.
הגורם הרביעי הוא מצבו הכלכלי של המשטר הציוני. בניגוד לתעמולה התקשורתית הציונית בדבר מצבי החיים הנוחים בשטחים הכבושים, הכלכלה של המשטר הציוני בשנים האחרונות הייתה עדים למצב כאוטי שנכנס לתקופה קריטית עם עליית ממשלת נתניהו לשלטון ותחילת מבצע "מבול אל-אקצא" ותוצאותיו.
בהתוודותו התקשורת הציונית, הייתה לשיעור המשיכה של תושבי השטחים לשירותי מודיעין זרים גדל בשל אי-שביעות רצון פוליטית, חברתית וכלכלית.
בחודשים האחרונים דיווחו מקורות בתקשורת הציונית על יותר מ-600 מבצעי ריגול לטובת איראן, כולל איסוף ידיעות מסביבות צבאיות וביטחוניות על ידי רשתות הריגול שהתגלו.
מוקדם יותר כתבה סוכנות הידיעות רויטרס בדיווח שהתייחס להתרחבות השפעתה של איראן בעומק ישראל: ישראל מודאגת ממידת ההשפעה המודיעינית של איראן. מעצרם של כ-30 אזרחים יהודיים ברובם בישראל, שריגלו לכאורה עבור איראן במסגרת תשע חוליות סודיות, מעורר דאגה בישראל, ולפי ארבעה מקורות ביטחוניים ישראליים, מדובר בניסיון החדירה הגדול ביותר של טהראן לישראל מזה עשרות שנים.
בנוסף, ישראל הפכה פגיעה ביותר למתקפות סייבר ולאובדן מידע רגיש ביותר. כלי התקשורת הציוני "אינטלי טיימס" דיווח מוקדם יותר כי "איראן פועלת ברצינות לגיוס מרגלים וליישום פעולות ריגול מקרב הישראלים".
מגמת הריגול הציוני הגוברת למען איראן אינה רק אתגר ביטחוני אלא גם סימן לקריסת לכידותו הפנימית של ישראל. הדבר חושף בבירור את חולשת המבנים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של המשטר. בעוד ישראל האשימה תמיד את איראן בניסיון הסתננות, האמת היא שהשפעה זו נטועה, יותר מכל דבר אחר, במשברים הפנימיים בשטחים הכבושים.