מותו של האפיפיור פרנציסקוס, מנהיג שדיבר ובבהירות על סבל העם הפלסטיני ועל מעשי ישראל בעזה, הפך לפתע בישראל לא סיבה לאבל – אלא לעימות פנימי ומחיקת מצפון. ההחלטה של משרד החוץ להסיר ציוצי תנחומים רשמיים שהביעו כבוד לאפיפיור, אינה רק אקט דיפלומטי בעייתי – היא כתב אישום מוסרי נגד ממשלת נתניהו.
האפיפיור פרנציסקוס, מהקולות הבודדים בעולם הנוצרי שהעזו לבקר את ישראל על הפצצות חסרות הבחנה, רעב המוני ופגיעה שיטתית באוכלוסייה אזרחית בעזה – הפך בחייו ובעיקר לאחר מותו לדמות לא נוחה עבור הנהגת ישראל. את הציוץ הפשוט והאנושי – "נוח על משכבך בשלום, האפיפיור פרנציסקוס. מי ייתן וזיכרו יהיה ברכה" – הורו בירושלים למחוק מכל ערוץ תקשורת. לא כי הוא היה שנוי במחלוקת, אלא כי הוא לא התאים לנרטיב הרשמי.
הדיפלומטים לא שתקו. בקבוצות הפנימיות של משרד החוץ הביעו תרעומת עמוקה: "אנחנו מוחקים ציוץ תמים שמביע תנחומים בסיסיים – כי האפיפיור העז למתוח ביקורת מוסרית נגד הרג ילדים בעזה? מה זה אומר עלינו?", תהה אחד מהם.
משרד החוץ ניסה לגמד את הפגיעה ואמר כי "הציוץ פורסם בטעות", אך ההסבר הזה לא שכנע איש. מדובר בצעד מכוון, תגובה רגשית שמונעת מביקורת פוליטית ולא מהיגיון דיפלומטי. במקום להתייצב עם הקהילה הקתולית ולכבד את זכרו של אדם שפעל בשליחות מוסרית – ישראל משדרת עוינות וזלזול כלפי מאות מיליוני מאמינים ברחבי העולם.
האפיפיור לא היה אויב של יהודים– הוא היה אויב של שתיקה. הוא קרא תיגר על הרטוריקה הצבאית שנועדה להלבין מעשי טבח ולהצדיק מצור שהוביל לקריסה הומניטרית. ממשלת ישראל, שמתקשה להתמודד עם ביקורת, בחרה הפעם לא רק להתכחש – אלא להעלים גם את מחוות ההוקרה הבסיסיות ביותר.
בתוך המערכת הדיפלומטית שוררת תחושת תסכול עמוקה. שגריר אחר הזהיר: "לא רק שלא אמרנו מילות תנחומים, אלא בחרנו למחוק אותן – וזה נראה רע. רע מאוד. זהו מסר של חוסר רגישות שמערער את אמינותנו".