בכירים במערכת המשפטית ומומחים למשפט חוקתי אמרו כי הצו על תנאי שהוציא הבוקר בג"ץ בעניין גיוס החרדים מהווה "קריאת השכמה" לממשלה. בג"ץ דרש מהמדינה לנמק עד 24 ביוני מדוע אינה מוציאה צווי גיוס נוספים לבני ישיבות בהתאם לצורכי הצבא, ומדוע לא מופעלות סנקציות אישיות אפקטיביות נגד מי שאינם מתייצבים לשירות.
לדברי גורמים משפטיים, בג"ץ מאותת לממשלה כי הוא מוכן ליטול לידיו את ניהול הסוגיה. "הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים, מגייסת חיילים חסרי ניסיון לפעילות מבצעית, ובמקביל מתעלמת מהצורך בגיוס בני ישיבות", אמרו. הם הדגישו את הזלזול בפניית היועצת המשפטית לממשלה, שביקשה לערוך דיון מסכם להרחבת הסנקציות על משתמטים, אך נדחתה.
את הצו הוציאו השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ, הדנים בעתירות נגד מדיניות הגיוס.
במקביל, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, התייחס הבוקר בדיון בוועדה להתקדמות בחקיקת חוק הגיוס. לדבריו, "עוד ישיבה או שתיים, ואנחנו שם", אך הבהיר כי אינו מתחייב על מועד סופי. בדיון ציין נציג משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, כי כוונת הצעת החוק היא להגיע להסכמות עם הרבנים והנהגת הציבור החרדי — אמירה שעוררה את זעמה של ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שאמרה: "בלתי נתפס שמחכים להסכמת הרבנים בזמן שחסרים חיילים".
מן העבר השני, בכיר ביהדות התורה טען בתגובה כי בג"ץ "דוחף להתנגשות מיותרת", ומאשים את בית המשפט בכפייה ובסיכון המרקם החברתי.
נזכיר כי ביוני האחרון קבע בג"ץ פה אחד כי בהיעדר מסגרת חוקית מתאימה, על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות. חרף זאת, הקואליציה טרם גיבשה חוק גיוס חדש, והדיונים בוועדת החוץ והביטחון תקועים לעת עתה.