בימים האחרונים דיווח ערוץ 13 על מצבו המסוכן של חייל, שנותר לבדו באזור במשך 40 דקות במהלך נסיגת כוחות צה"ל מציר מורג.

החייל הזה היה מיחידת ההנדסה למשימות מיוחדות, יהל''ם, שנשכח במהלך נסיגת היחידה, ומבלי שהודיעו לו על פקודת הנסיגה, הוא אבד בשטח למספר דקות ולבסוף חולץ על ידי כוחות חטיבת גולני.

האירוע הזה, שעלול היה להפוך למשבר ביטחוני גדול עבור הממשלה אם החייל הזה היה נלכד, זוהי דוגמה קטנה למצבה של ממשלת ישראל בכך שלא שמה לב לרצונות העם ונטישה אותם. ממשלה שרבים בישראל מאמינים ששכחה את העם וחושבת רק על עתידה.

לפני 19 חודשים, במהלך מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה, התגלה צד נוסף של הזלזול באנשים והתעלמות מהם.

דווקא בקיבוץ ניר עוז, כאשר כוחות חמאס נכנסו לבתי ישראלים, הצבא וכוחות הביטחון לא נכחו במקום.

תושב הקיבוץ אמר לערוץ החדשות I24 כי בכל השעות שבהן השתלטו כוחות חמאס על הקיבוץ, לא ראינו ולו תגובה אחת של צה''ל, שגרמה לקיבוץ לנזק הגדול ביותר.

לדבריו, גם לאחר עזבו כוחות חמאס את הקיבוץ, לקח לצה''ל יותר משעה להיכנס, ובאותו זמן, רבע מהתושבים נהרגו או נלקחו בשבי.

כמה שעות לאחר מכן, בתגובה לפיגוע של חמאס ב-7 באוקטובר, היו אלה כוחות צה''ל שפתחו באש על הישראלים שהשתתפו בפסטיבל הנובה בחניון רעים ליד עזה כדי למנוע לכידת הישראלים הנוכחים.

נושא זה, שניסו להצטייר כטעות, הביא למותם של מספר רב של ישראלים ששהו באזור.

מאוחר יותר, עם ההסלמה במלחמה והלחץ הציבורי על ממשלת נתניהו לשחרר את האסירים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, שוב, הממשלה התעלמה מדרישה הציבורית הזו והעלתה את המשך המלחמה על סדר יומה, למרות שידעה שתהליך זה עלול לעלות בחיי האסירים, כפי שקרה לרבים מהם.

גם כיום, חלק גדול מהחברה הישראלית מתנגד להמשך התהליך הזה, כלומר להתמקד במלחמה ולא בשחרור אסירים.

בהפגנות שונות, ישראלים רבים מפגינים מחאה זו באמצעות החזקת שלטים הקוראים לסיום המלחמה ולהחזרת האסירים.

יהודה כהן, אביו של אחד האסירים, הוא אחד מאותם מפגינים. הוא מאמין שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביצע פשעי מלחמה לא רק בעזה, אלא בישראל עצמה.

מפגינים רבים אומרים כי נתניהו וממשלתו לא רק שלא אכפת להם מהעם, אלא גם מוכנים לסכן את חיי האסירים הישראלים בעזה למען הישרדות ממשלתם.

השריפות הנרחבות האחרונות בירושלים הן סמל נוסף לנטישת העם ולחוסר תשומת הלב של הממשלה למצבו.

בעוד השריפה הגדולה משתוללת באזורים רבים בירושלים ולא נבלמה בשל חולשת מערך הכיבוי, גוברת המחאה נגד התנהלות הממשלה במשבר.

בנוסף לחסימת כבישים ורחובות ושיבושים קשים בתחבורה, השריפה הגדולה בירושלים סיכנה את חייהם של אלפי ישראלים. החיים באזורים אלה הפכו קריטיים וכלי רכב רבים ניזוקו, ותמונות של מכוניות שנותרו מאחור ואנשים נמלטים תיעדו מראות מחרידים מאזורים אלה.

אלא שממשלת ישראל לא פעלה כנדרש, ובמקביל היא מרחיבה את חזיתות הלחימה בעזה ובלבנון בניגוד לרצון הציבור.

ההתנגדות והדרישות של העם הישראלי אינן מוגבלות לדברים האלה. המצב זהה בנושאים רבים, החל מהמצב הכלכלי וכלה בסוגיות פוליטיות, חברתיות ואף ביטחוניות.

בעוד שישראל, לראשונה מזה שנים, התמודדה עם גל של התנגדות נרחבת מצד הצבא וכוחות הביטחון לתוכנית המלחמה של הממשלה, אך נתניהו מנסה להתעלם מהם ברטוריקה משפילה, שמכעיסה עוד יותר את הציבור הישראלי.