ענף התיירות בישראל הפסיד 1.5 מיליארד דולר עקב המלחמה וחוסר ביטחון
מאז פרוץ המלחמה בעזה נגרם נזק של כ-300 מיליון דולר לענף התיירות בישראל, ובנוסף, נרשמו גם הפסדים של כ-630 מיליון דולר בהכנסות במעגלי תמיכה בתיירות ו-600 מיליון דולר כפיצויים למפונים הציוניים
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, אחד המגזרים החשובים בכלכלה הישראלית שספג נזק קשה מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 הוא ענף התיירות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני כמות התיירות הנכנסת לישראל ב-2024, שהמספרים מראים על ירידה ניכרת משנת 2023.
לפי הדו''ח, בשנה שעברה נרשמו 974.4 אלף כניסות מבקרים לשטחים הכבושים, בהשוואה לכ-3.2 מיליון כניסות ב-2023.
הירידה בכניסות תיירים לשטחים הכבושים גרמה נזק רב לכלכלה הישראלית. את התיירות המאורגנת למשטר הציוני מפעילות כ־150 חברות, בהן עבדו כ־2,500 עובדים ועתה נותרו רק כ־1,000.
בהקשר זה, שר התיירות "חיים כץ" הודיע ??כי 19.5 מיליון דולר (70 מיליון שקל) יוקצו לשימור עובדים חיוניים של מארגני התיירות הנכנסת עד סוף שנת 2024, כי ללא הקצאת תקציבים מיוחדים, מקומות עבודה אלה ייהרסו לחלוטין, ויחד איתם יינזקו עשרות אלפי מקומות עבודה נוספים, כולל אטרקציות תיירותיות, מדריכים, מסעדות, אוטובוסים ונהגים.
בהתחשב בכך שכ־65 אלף בתי אב מתפרנסים בעיקר מתיירות נכנסת, ניתן להבין עד כמה גדול היה הנזק.
בנוסף, ככל כמות התיירות הנכנסת יורדת, הישראלים מתמודדים גם עם עליית מחירי כרטיסי הטיסה. ההכנסות של תל אביב מתיירים שטסו בקווים הבינלאומיים של חברות התעופה הישראליות בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-201 מיליון דולר בלבד. מדובר בירידה חדה של כ-70% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023, אז עמדו ההכנסות מתיירים על 690 מיליון דולר.
נקודה נוספת היא שהמלחמה בעזה ביטלה את האפשרות לתמוך בתיירות ימית. לפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, ביולי 2023 נרשמו 13.7 אלף כניסות של נוסעים בשיוט לשטחים הכבושים, כאשר בחודש האחרון לא נכנסו כלל תיירות מהים לשטחים אלה. הסיבה לכך היא החשש מפגיעת טילים ומל''טים מצד ציר ההתנגדות ואף מצד כוחות צבא תימן.
ענף התיירות בישראל מייצר 15% ממקומות העבודה בפריפריה, כ־80 אלף מקומות עבודה בסך הכל. אבל המלחמה בעזה גרמה לירידה של 80%-90% בכניסות מבקרים לפלסטין הכבושה. לפיכך, כמעט שני שלישים מהעובדים בענף זה נאלצו לעזוב את מקום עבודתם, וכתוצאה מכך, בענף התיירות נרשם שיעור האבטלה הגבוה ביותר בישראל בשנה האחרונה, אחרי ענף הבנייה.
מצב זה השתפר בתחילת 2024, אך המבצע "הבטחה אמיתית 2" של הרפובליקה האסלאמית של איראן באוקטובר 2024 שינה שוב את המצב. לאחר תקרית זו, כל הזמנות המלונות לחורף בשטחים הכבושים בוטלו, חברות תעופה ביטלו את טיסותיהן, וענף התיירות עמד בפני "נפילה חופשית". זאת למרות שלפי דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תיירות נכנסת היא בעלת חשיבות אסטרטגית וביטחונית לישראל. לפי נתוני בנק ישראל, הכנסות ענף התיירות ירדו בכ-25% בשנת 2024, מה שמשמעותו גם צמצום במשאבים הכספיים של ממשלת ישראל.
לפיכך, מאז פרוץ המלחמה בעזה נגרם נזק של כ-300 מיליון דולר לענף התיירות בישראל, ובנוסף, נרשמו גם הפסדים של כ-630 מיליון דולר בהכנסות במעגלי תמיכה בתיירות. למספרים אלה מתווספים גם הפיצויים ששילמה רשות המסים לעסקי תיירות באזור הצפון, שהיו תחת אש מצד חיזבאללה בלבנון.
לפי הרשות, שולמו עד כה לפחות 600 מיליון דולר כפיצויים למפונים הציוניים. בנוסף, למרות השקט היחסי בזירות המלחמה, מצב המלונות, במיוחד באזורי הדרום והצפון שהיו קווי החזית של המלחמה, לא חזר לשגרה. מדו"ח שפרסמה התאחדות המלונות עולה כי במחצית הראשונה של 2024, ענף זה הגיע לסף קריסה כלכלית; מכיוון שנסגרו בתי מלון ובתי הארחה באזור קו החזית של העימות בצפון פלסטין הכבושה מאז פרוץ המלחמה.
לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצב התיירות השתפר מעט השנה, בעקבות חזרה איטית והדרגתית של חברות תעופה זרות והפחתת העימותים בגבול הצפון. לפי הנתונים, בארבעת החודשים הראשונים של 2025, כ-450,000 תיירים נכנסו לפלסטין הכבושה, לעומת 290,000 בתקופה המקבילה אשתקד. אבל האם מספרים אלה מעידים בהכרח על שיפור בענף התיירות בשטחים הכבושים?
כדי לענות על שאלה זו, יש לבחון את המדיניות הצבאית של ממשלת בנימין נתניהו, ראש הממשלה של המשטר הציוני. החלטת ממשלת נתניהו להרחיב את המלחמה ברצועת עזה, כמו גם תגובת תימן למצור המתמשך על הפלסטינים, ממשיכות ליצור חוסר ביטחון בתוך השטחים הכבושים. בנוסף, מדיווחים של צבא המשטר הזה עולה כי נמשכים העימותים בגדה המערבית וכי האיומים מזירה זו נותרו חזקים.
לכן, יש לומר ששיפור קל במספר התיירים הנכנסים לא יוכל להציל את ענף התיירות הפגועה של ישראל. בנוסף, אלפי עובדים בענף זה עזבו את מקומות עבודתם, ובהתחשב במצב הלא יציב המתמשך, לא סביר שהם יחזרו לעבודתם הקודמת במהירות. נקודה נוספת היא שבנוסף לנזק שגרמה המלחמה לתיירות הנכנסת, גם תיירות הפנים של ישראל ספג הפסדים.
העלייה ביוקר המחיה, שהושפעה מעליית מיסים ומחירי סחורות, שחלה בעקבות מדיניות הממשלה למימון הוצאות המלחמה, גרמה לאזרחים להפחית את הוצאותיהם על טיולים, מסעדות, נסיעות ולינה בבתי מלון. סקרים שונים שנערכו בנושא זה מראים כי הפחתת הוצאות על טיולים היא בראש סדר העדיפויות של המשפחות הציוניות על מנת לשמור על כוח הקנייה של מוצרים בסיסיים.
