בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג דחה את בקשת ישראל לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. כך עולה מתגובה רשמית שהגישה היום (רביעי) ממלאת מקום התובע הראשי, נאזהת חאן, בשם קארים חאן, הנמצא בחופשה כפויה בשל חקירה בגין אונס.
בתגובה בת עשרה עמודים קובעת חאן כי אין כל בסיס משפטי להשעות את החקירה ב"מצב פלסטין" או לבטל את הצווים. לדבריה, כבר נקבע כי קיימת תשתית ראייתית סבירה להאמין שנתניהו וגלנט אחראים לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות שבוצעו ברצועת עזה, לפחות מה-8 באוקטובר 2023 ועד ל-20 במאי 2024.
עוד ציינה חאן כי גם אם הרכב הערעורים של בית הדין החזיר את ההכרעה על סמכותו לדיון נוסף, אין בכך כדי לערער את תקפות צווי המעצר — שהוצאו על סמך ראיות נפרדות.
התובעת דחתה את טענת ישראל כי סעיף 19(7) לחוקת רומא מחייב השעיית חקירה, והבהירה כי הסעיף עוסק בקבילות (admissibility) של תיקים, ולא בשאלות של סמכות שיפוטית. פרשנות שונה, לדבריה, תוביל לשיבוש משמעותי של עבודת בית הדין.
חאן הוסיפה כי אין עילה לבטל את צווי המעצר, שכן מהלך כזה נעשה בדרך כלל רק במקרה של מותו של החשוד או כשלים מהותיים בראיות – תנאים שאינם מתקיימים כאן. לבסוף, ביקשה התובעת מהשופטים לדחות את בקשות ישראל ולהמשיך בהליכים כמתוכנן.
למרות ההסתבכות האישית של התובע, בית הדין ממשיך לקדם את ההליכים נגד בכירי ישראל, מה שמגביר את המתיחות בין ירושלים להאג.