לפי דיווח של כתב סוכנות טסנים, הילדים שנפלו לא היו חיילים, לא פוליטיקאים, ולא מדעני גרעין – הם היו תלמידים בעלי חלומות פשוטים לעתיד, חלומות שכבר לא יזכו לראות את אור הבוקר.
"טהא בהרוזי" ו"עליסאן ג’בארי", שני ילדים מתבריז, נרשמו זה עתה לכיתה א' והתרגשו לקראת יום הלימודים הראשון – הם נהרגו עוד לפני שהספיקו להגיע לבית הספר. אמו של "עליסאן", שנפצעה גם היא, סיפרה בבכי: "שיחק בחצר כילד תמים, נפגע בראשו, הרמתי אותו בזרועותיי — ושם מת."
"מתין צפאיאן", בן 16 מטהראן, תלמיד תיכון "צדר", נהרג בהליכה רגלית סמוך לכיכר תאג'ריש. הוא לא היה חייל ולא השתתף בישיבות ביטחוניות – רק עמד ברחוב.
"פאטמה" ו"מוג’תבא שריפי", אחים מ"נג'פאבאד" שבאספהאן, נהרגו יחד עם הוריהם – ביתם שקט עכשיו לנצח.
"הלנה גולאמי", תלמידה מ"חורם-אבאד", נהרגה בכביש קום–טהראן יחד עם משפחתה – גם הדרכים כבר אינן בטוחות לילדים.
"אהסאן קאסמי", נער בן 16 מקום, נהרג בביתו בשכונת סאלאריה.
"אמירעלי צ’תראנברין", תלמיד כיתה ז' מלַאהִיג'אן, נהרג באסטאנה אשרפיה כשהיה בבית קרובי משפחה.
"שרווין חמידיאן", תלמידת כיתה ג' בבית הספר "שאהיד בהשתי", נהרגה עם אמה בהפצצות בטהראן.
שר החינוך, "עלירזא כאזמי", אישר את מותם של 20 תלמידים ואמר כי גם אנשי חינוך נפלו חללים, וחלק מבתי הספר ניזוקו קלות.