לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, המלחמה האחרונה בין המשטר הציוני לאיראן, שהחלה ב-13 ביוני 2025 והסתיימה בהפסקת אש לאחר 12 ימים, הייתה אחת המלחמות האזוריות החשובות ביותר בשנים האחרונות.
המשטר הישראלי הגדיר את מטרותיו למלחמה זו "סיום תוכנית הגרעין של איראן ושינוי המשטר השולט במדינה זו", אך אף אחת מהן לא הושגה.
למרות זאת, המשטר הציוני מנסה להציג את עצמו כמנצח המלחמה לאחר תום העימות. עם זאת, מומחים ופרשנים בינלאומיים רבים מצביעים על עד כמה מעוות הנרטיב של ישראל.
התקפה על לב המכונים למחקרי ביטחון של המשטר הציוני
בדיווח ביום חמישי בחן העיתון "הארץ" את ההשלכות של מלחמת 12 הימים נגד איראן על על מוסדות הקשורים למחקרי ביטחון של המשטר הציוני.
העיתון הזה כתב שאיראן תקפה ישירות מרכזים מדעיים חשובים, כמו ויצמן, אוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב והטכניון, והנחיתה מכות קשות עליהם.
הדו''ח הזה מצהיר כי מכונים חשובים כמו ויצמן, אוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב והטכניון היו ברשימת המטרות של איראן לתקיפה.
לפי דיווח העיתון הזה, במהלך מתקפות הטילים האיראניות על מכון ויצמן, כמרכז המחקר הצבאי החשוב ביותר של צבא ישראל, 40-45 מעבדות נהרסו כליל וכ-40 מבנים נפגעו.
באוניברסיטת בן-גוריון, שהיא המקום המרכזי להכשרת טייסים של חיל האוויר הישראלי, ניזוקו 30 מתוך 60 בניינים.
גם אוניברסיטת תל אביב, שמערכות ההגנה האווירית, כולל כיפת ברזל, קלע דוד ואחרות הן פירות של טכנולוגיה ישראלית שמגיעה ממחקר שהחל באוניברסיטאה זו, נפגעה על ידי הטילים האיראניים.
הארץ עוד דיווח כי מאות דוקטורנטים ותלמידי פוסט-דוקטורט זרים, שקידום פרויקטים ומחקרים צבאיים וביטחוניים רבים מבוסס במידה רבה עליהם, עזבו את ישראל עם פרוץ המלחמה.
הארץ כתב שמתקפות הטילים האיראניות סיכנו את עתידה המדעי של ישראל, כשגם אוניברסיטאות אירופאיות נמצאות תחת לחץ להמשיך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ישראליות מאז תום המלחמה בעזה.
חוסר יעילות תשתיות ההגנה של המשטר הציוני
בכתבה נוספת בשבוע שעבר, עיתון הארץ התייחס לחשיפת חוסר היעילות של תשתיות ההגנה והמקלטים בישראל כ"תבוסה קריטית של ישראל במלחמה נגד איראן".
הארץ כתב שבמהלך מלחמת 12 הימים נחשף כי העורף הישראלי לא היה מוכן למלחמה נגד איראן.
העיתון הזה כתב: "כמו בימים שלאחר אסון ה-7 באוקטובר, אלמלא תמיכת החברה האזרחית וסיוע בעלות בריתנו, בעיקר ארה''ב, באספקת טילים מיירטים ובפעולות יירוט, התוצאות היו יכלות להיות נוראיות עוד יותר".
הארץ עוד ציין כי שבוע בלבד לאחר פרוץ המלחמה, ממשלת נתניהו אישרה תוכנית לשיקום מקלטים ציבוריים ולהקמת מקלטים ניידים בשווי 100 מיליון שקלים (29/5 מיליון דולר), אך יש ספק רב שתקציב זה יוקצה בזמן.
לפי כלי תקשורת זה, אזהרות מפני טילים באמצעות הודעות טלפוניות הגבירו את הפחד והחרדה בקרב התושבים.
איראן - חזקה ונחושה עוד יותר
מכון המחקר "conversation" כתב בניתוח שפורסם ביום רביעי כי התקיפות הישראליות-אמריקאיות האחרונות על מתקני הגרעין והצבא של איראן, שנועדו להחליש את הכוח האסטרטגי של טהרן ולשנות את מאזן הכוחות האזורי, לא הובילו לקריסת השפעתה של איראן, אלא אולי הפכו את המדינה ל"נחושה ומסוכנת יותר".
לפי דיווח זה, התקיפות הישראליות החלו בתקיפת מכ''מים באיראן ולאחר מכן, התקפות על מתקני העשרה ובכירים צבאיים ומדענים איראניים.
ב"Conversation" נכתב כי עלות ההתקפות האלו לישראל הייתה כ-1.45 מיליארד דולר ביומיים הראשונים והגיעה ל-5 מיליארד דולר בשבוע הראשון, כולל 593 מיליון דולר עבור פעולות התקפיות ו-132 מיליון דולר עבור פעולות הגנתיות וגיוס הכוחות.
בתמורה, איראן הגיבה בשיגורי יותר מ-1000 מל''טים ו-550 טילים בליסטיים – כולל טילים מונחים והיפרסוניים. למרות שישראל טוענת שרוב המל''טים והטילים יורטו, הטילים שפגעו במטרותיהם גרמו נזק משמעותי לתשתיות בתל אביב, סגרו נמלים והביאו את הכלכלה לקיפאון.
לפי "conversation", התקפות אלו הראו כי ההגנה האווירית וכלכלת ישראל אינן מוכנות למלחמה רב-זירתית וארוכה. לפי הניתוח של "conversation", בניגוד לציפיות של ארה''ב וישראל, התקפות אלו לא רק שלא החלישו את המשטר האיראני, אלא שהחזיקו אותו על ידי התעוררות רגשות לאומניים.
כמו כן, הפרלמנט האיראני השעה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מה שמאפשר לטהרן לקדם את תוכנית הגרעין שלה ללא פיקוח בינלאומי.
"conversation" מדגיש כי ישראל וארה''ב עשו השוואה שגויה בין משטר בשאר אל-אסד בסוריה למשטר האיראני, וחשבו שיוכלו להפיל את המשטר האיראני ולהחליף מנהיג שיתאחד איתן. אבל איראן היא גמישה יותר מסוריה, כי יש לה מערכות חזקות יותר, עומק צבאי גדול יותר ורוח ההתנגדוח.
המדינה בונה מחדש את הרשת האזורית שלה באמצעות העמקת שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה וסין והאצת תוכנית הגרעין שלה. הדו''ח מוסיף כי למרות הישגים צבאיים, ישראל אינה יציבה מבחינה פוליטית ונמצאת תחת לחץ כלכלי.
לפי מכון המחקר הזה, כלכלת ישראל, התלויה במשקים הגלובליים, אין את היכולת לסבול לסבול חוסר יציבות לטווח ארוך. מצד שני, ארה''ב נמנעה ממעורבות עמוקה יותר בגלל החשש מהסלמה באזור וסלידה פנימית ממלחמה.
לפי "conversation", מלחמת 2025 לא הביאה שלום, אלא הובילה להיערכות אסטרטגית מחדש. איראן, למרות ההפסדים, איראן התלכדה עוד יותר, והפכה למוכנה עוד יותר להישרדות ואולי גם לעימות, כשהסירה את ההגבלות הבינלאומיות על תוכנית הגרעין שלה.