הקמת "העיר ההומניטרית" ברצועת עזה, יוזמה עליה הכריז לאחרונה שר הביטחון יואב כ"ץ, צפויה לעלות כ-20 מיליארד שקלים בשנה הראשונה בלבד – כך פורסם הערב (חמישי) במהדורת *כאן חדשות*. העלות האדירה הזו, המהווה כמחצית מהתוספת הכוללת של 40 מיליארד ש"ח שאושרה למערכת הביטחון לשנים 2024–2025, צפויה לחייב פתיחה מחדש של תקציב המדינה לשנה הנוכחית, וביצוע קיצוצים בתקציבים אזרחיים.
על פי הפרסום, משרדי האוצר והביטחון הגיעו להסכמות עקרוניות על הגדלת תקציב הביטחון, אך המודל של "העיר ההומניטרית" – שתוקם בשטחי רפיח ההרוסים בין ציר מורג לציר פילדלפי – עלול להפוך את התוספת לבלתי מספקת.
600 אלף תושבים, סיוע בינלאומי – ללא מגע צה"ל
לפי התוכנית, שמופקדת בידי מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, העיר תאכלס כ-600 אלף פלסטינים, שיעברו סינון ובידוק לפני כניסתם למתחם. מי שייכנס – לא יוכל לצאת. בעתיד, כך לפי גורמים במערכת הביטחון, כל אוכלוסיית הרצועה תועבר לאותה עיר.
על פי התכנון, צה"ל לא יחלק מזון או סיוע הומניטרי, אלא יפעל לאבטחת האזור בלבד. חלוקת המזון והסיוע תתבצע באמצעות מדינות וארגונים בינלאומיים שישראל מנסה לרתום למהלך.
התנגדות חמאס וסכנה למו"מ
לצד ההיבטים הכלכליים, היוזמה גוררת גם סיבוכים בזירה המדינית. מקורות פלסטיניים המקורבים למו"מ להפסקת אש, המתנהל בקטר, אמרו ל"כאן חדשות" כי רעיון העיר הפך ל"מכשול משמעותי" בשיחות. לדבריהם, חמאס מתנגד לתוכנית בתוקף, והנושא "תוקע" את ההתקדמות.
סיוע של מאות מיליונים – "מתחת לרדאר"
לפי הדיווח, ישראל כבר מממנת כיום סיוע הומניטרי לעזה בסך של כ-700 מיליון שקלים, שאושרו בחודש מאי על ידי הממשלה. עם זאת, ההחלטה שהובאה לאישור הממשלה הוגדרה באופן מעורפל – תחת סעיף "מערכת הביטחון", ללא ציון ישיר של יעד הכסף. מקורות טוענים כי הדבר נעשה בכוונה, כדי למנוע ביקורת ציבורית.
בכיר כלכלי אמר הערב: "המשמעות התקציבית של הקמת עיר כזו – עצומה. לא ניתן יהיה לממש אותה בלי לקצץ מתקציבי משרדים אזרחיים". גורמים באוצר לא שללו כי סוגיה זו עלולה להוביל לעימות נוסף בין מערכת הביטחון לבין יתר הגורמים הכלכליים בממשלה.