הירידה החריפה במלאי טילי הפטריוט עוררה דאגה בתוך הפנטגון, עד כדי כך שהובילה להחלטת ממשל טראמפ להקפיא את העברת התחמושת האחרונה לאוקראינה.
המחסור החמור בטילים העלה חשש בקרב בכירי משרד ההגנה כי הדבר עלול לסכן מבצעים צבאיים אפשריים של ארה"ב. סגן שר ההגנה, סטיבן פיינברג, אישר את עצירת ההעברה בזמן שנערכה בחינה מחודשת של יעדיהם של משלוחי הנשק.
טראמפ, עם זאת, נראה כי חזר בו לפחות חלקית מההחלטה, כשאמר לעיתונאים ביום שני, לקראת ארוחת ערב בבית הלבן עם ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, כי הוא "ישלח עוד נשק" לאוקראינה – אם כי לא הבהיר האם הדבר כולל גם מערכות פטריוט.
בשיחת טלפון עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר טראמפ כי אינו אחראי להקפאת משלוחי הנשק, וכי הורה רק על בחינה מחודשת של מלאי התחמושת האמריקאי – אך לא הורה על עצירת ההעברות, כך לפי גורמים המעורים בפרטי השיחה.
עם זאת, ההחלטה לעצור את ההעברה, שהתקבלה בחודש שעבר לפי ארבעה גורמים המעורים בנושא, התבססה בעיקר על מעקב התחמושת העולמי של הפנטגון – כלי שנועד לקבוע את הרף המינימלי של תחמושת הנדרשת למימוש תוכניות פעולה צבאיות של ארה"ב.
לפי אותו מעקב, המנוהל בידי המטות המשולבים של צבא ארה"ב וסוכנות שיתוף הפעולה הביטחוני של הפנטגון, מלאי סוגים מסוימים של תחמושת חיונית נמצא מתחת לסף הנדרש כבר כמה שנים – מאז שהממשל של ביידן החל להעביר סיוע צבאי לאוקראינה.
הממשל של טראמפ החל לבחון את המחסור בטילי פטריוט ובתחמושת אחרת בסביבות פברואר, לדברי המקורות. הדיונים הואצו לאחר שארה"ב פרסה טילי פטריוט נוספים במזרח התיכון לתמיכה בקמפיין מול החות'ים ולסיוע לישראל.
המצב הפך קריטי עוד יותר לאחר שבחודש שעבר טראמפ הורה לתקוף מתקני גרעין באיראן, ובתגובה לכך שיגרה ארה"ב כ-30 טילי פטריוט כדי ליירט טילים בליסטיים איראניים שנורו כהפגנת תגובה לעבר בסיס אל-עידיד בקטאר.
הידלדלות מלאי טילי הפטריוט ותחמושת נוספת הייתה בין הגורמים המרכזיים למזכר המלצות שחיבר אלברידג' קולבי, תת-שר ההגנה למדיניות, ובו פורטו כמה אפשרויות לשימור תחמושת. המזכר הועבר ללשכתו של פיינברג.