למלחמה שפתחה ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ב-13 ביוני בבוקר, הגיבו הכוחות המזוינים של ארצנו במתקפות טילים, שהיו להן השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות על חייהם של תושבי השטחים הכבושים, בשל עוצמת פגיעותיהם. עקב אזהרות הביטחון וסגירת חלק גדול מהעסקים במהלך מלחמת 12 הימים, כלכלת ישראל ספגה נזקים קשים. למרות שטרם הוערך הנזק, ניתן להתייחס לחלק מההפסדים האלה:
עלייה של כ-70% בתביעות פיצויים כתוצאה מהמלחמה
שלושה שבועות לאחר מתקפות הטילים הראשונות של איראן על ישראל, קרן הפיצויים ברשת המסים הודתה כי אין מידע ברור לגבי זהותם של המפונים ומשך הפינוי שלהם. לדברי בכירים בקרן הפיצויים, מצבם של מאות בניינים שניזוקו משתנה מיום ליום, מה שמקשה על הקרן לפרסם נתונים מדויקים ואמינים על מספר ההרוגים וזהותם, וכן להעריך את פרק הזמן של הפינוי שלהם.
הקרן מטפל כיום בכ-50 אלף תביעות פיצויים, מתוכן 35 אלף קשורות לנזק ישיר לרכוש במלחמה זו. עד לפני שלושה שבועות היו לנו 75 אלף פניות ותוך שלושה שבועות נוספו עוד שני שליש ממלחמה של 20 חודשים בעזה שהחלה באוקטובר 2023.
על פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כתוצאה מהמלחמה הזו, בישראל ישנם בין 13-17 אלף תושבים ללא בית, 11 אלף מתוכם שוהים במלונות. הבעיה המרכזית איתם מתמודדים ראשי 13 הרשויות שנפגעו, ובעיקר בתל-אביב, פתח-תקווה, רמת גן ובת ים, היא מחסור כבד בדירות פנויות להשכרה. השלטון המקומי פנה בימים האחרונים למשרד השיכון במטרה לעזור למצוא פתרונות – אחת ההצעות שהוצעו היא להשמיש עבור המפונים מרחבי מגורים שנועדו עבור מפוני הדרום, שחלקם חוזרים בשבועות הקרובים לביתם.
על פי נתוני "ארגון הקבלנים בנגב", כ-75% מהדירות בדרום ישראל נבנו טרם כניסת תקן החובה לממ"דים ולכן אינן ממוגנות כראוי. לכן, העימות הצבאי האחרון עם איראן חשף שוב את פגיעות העורף לאיומים ביטחוניים ישירים, כמו גם לאסונות טבע כגון רעידות אדמה.
ירידה של 35% בהכנסה החודשית של העסקים
למלחמת 12 הימים, שהובילה להכרזת מצב חירום ואזהרות ביטחוניות בישראל, הייתה השפעה ישירה על הכנסות העסקים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־35% מהעסקים צופים פגיעה של יותר מ־50% בפדיון החודשי שלהם – כלומר, חצי מההכנסות הלכו לאיבוד. בענף המזון והאירועים המספר הזה מזנק ל־65% מההכנסות החודשיות שלהם. בהקשר זה, נגיד בנק ישראל, פרופ' "אמיר ירון", העריך כי המלחמה מול איראן גרמה לנזק בסך של 1% מהתוצר הישראלי, שזה יוצא כ-20 מיליארד דולר.
עם זאת, לפי הדו"ח הרשמי של משרד האוצר הישראלי על העלויות הישירות של המלחמה, המלחמה עלתה למשטר כ-20 מיליארד שקלים (5.4 מיליארד דולר), כולל נשק, פיצויים ונזקים; אבל אם נוסיף את ההוצאות וההפסדים כתוצאה מסגירת המשק במהלך 12 הימים הללו, נתון זה עשוי להגיע לכ-20 מיליארד דולר, כפי שציין נגיד בנק ישראל. למשל, חברת התעופה "אל על" מעריכה שהנזק הישיר שנגרם לחברה במהלך 10 ימים עומד על כ-4 מיליון דולר ליום, סך הכל 40 מיליון דולר לכל המבצע. זאת בעוד שגורמים בכירים באל על ציינו כי הסכום הסופי תלוי בין היתר בגורמים ותחשיבים שטרם ידועים כל פרטיהם.
הצורך להגדיל את תקציב הצבא
חשוב לציין כי עלות המלחמה עם איראן על הכלכלה הישראלית עדיין אינו סופי. כי לפי דיווח של אתר האינטרנט "Ynet", במערכת הביטחון של ישראל, שדרשה לפני חצי שנה תוספת תקציבית מיוחדת של 10 מיליארד שקל (2.7 מיליארד דולר) והגדילה לפני מלחמת איראן ובמקביל לחידוש מלחמת עזה את תביעתה מהאוצר ל-30 מיליארד שקל (8.1 מיליארד דולר), כבר מדברים על סכומי עתק של יותר מ-40 מיליארד שקל (10.8 מיליארד דולר) שיידרשו להתחמשות מחדש. לפי הדוחות, מדובר הן במיירטים והן בתחמושת למטרות תקיפה שהמלאים שלהם הצטמצמו במידה רבה ואף מסוכנת במהלך המלחמה עם איראן. לכן, לדברי מומחים, אחת האפשרויות לספק את המשאבים הכספיים הדרושים למלחמה הוא הגדלת הגירעון התקציבי ל-6% או אף יותר, מה שיוביל גם לעלייה באינפלציה.
ראוי לציין כי להוצאות אלו יש להוסיף גם את הנזק לענף התיירות, גיוס 26,000 חיילי מילואים חדשים במהלך המלחמה עם איראן בלבד, ההפסדים כתוצאה מהפסקת יצוא הגז לירדן ולמצרים, ונושאים דומים, כדי להבין טוב יותר את השלכותיו של עימות צבאי זה עם הרפובליקה האסלאמית של איראן על הכלכלה הישראלית.