נשיא פלסטיני אבו מאזן דחה ביום חמישי כל ניסיון לעקור בכוח פלסטינים מרצועת עזה או לספח את הגדה המערבית הכבושה, תוך שהוא קורא לקהילה הבינלאומית לעצור את "מלחמת הרצח" של ישראל.
בנאום ששודר בטלוויזיה הפלסטינית, אמר אבו מאזן כי העם הפלסטיני בעזה סובל מ"האסון ההומניטארי החמור ביותר בתקופה זו" והדגיש כי שתיקה עולמית לנוכח פעולות ישראל אפשרה סבל המוני.
"מה שקורה בעזה - ההרג, הרעב, ההרס והעקירה הכפויה - הוא בושה לקהילה הבינלאומית אם היא לא תפעל מיד כדי לעצור את רצח העם הזה", אמר.
אבו מאזן חידש את קריאתו להפסקת אש מיידית וקבועה ברצועת עזה, להכנסת מזון ואספקה רפואית ולשחרור הכנסות המסים הפלסטיניות שישראל עיכבה.
הוא פנה ישירות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ להתערב ולאפשר לסוכנויות האו"ם לספק סיוע נחוץ נואשות, וקרא לעולם לפעול במהירות כדי לספק מאות אלפי טונות של סיוע שנתקעו סביב עזה.
אבו מאזן הזהיר גם כי המצור המתמשך של ישראל וסירוב הסיוע הביאו ליותר מ-100 מקרי מוות עקב רעב ותת תזונה, כולל יותר מ-80 ילדים, על פי משרד הבריאות של עזה.
"המצב בעזה הופך למוות קולקטיבי", אמר, תוך ציטוט אזהרה שפורסמה לאחרונה על ידי לשכת התקשורת הממשלתית של עזה לאחר יותר מ-140 ימים של מעברי גבול סגורים.
מאז ה-2 במרץ, ישראל נמנעה מיישום הסכם הפסקת אש וחילופי אסירים עם הארגון הפלסטיני חמאס, והשאירה שיירות סיוע חסומות במעברים.
"אני זועק לאלוהים שיציל את העם הפלסטיני בכל מקום", אמר אבו מאזן, והוסיף: "איך ייתכן שהעולם יתעלם מתינוקות שמתים מרעב בעזה?"
הוא הדגיש כי יש לאפשר לממשלתו לחזור לסמכות מלאה בעזה, לפקח על השיקום ולסייע לעקורים פלסטינים לחזור לבתיהם - הכל בתמיכה ערבית ובינלאומית.
אבו מאזן חזר על התנגדותו הנחרצת לתוכניות הסיפוח הישראליות בגדה המערבית.
"זוהי הסלמה מסוכנת ופגיעה ישירה בזכויות העם הפלסטיני למדינה עצמאית וריבונית", אמר, וקרא לקהילה הבינלאומית לדחות את הפרות ישראל ולהכיר במדינת פלסטין.
הוא גם שיבח את חוסנם של הפלסטינים באומרו: "סבלנותכם ועמידתכם האיתנה הן כבוד לכולנו".
הדברים הגיעו לאחר הצבעה סמלית אך שנויה במחלוקת בכנסת ישראל ביום רביעי, שם 71 חברי פרלמנט תמכו בהצעה לא מחייבת הקוראת לממשלה לספח את הגדה המערבית הכבושה, כולל בקעת הירדן, ו-13 הצביעו נגדה. ההצעה הוגשה על ידי חברי מפלגות הימין הקיצוני הציונות הדתית, עוצמה יהודית והליכוד.
למרות שלהצעה אין תוקף משפטי, התקשורת הישראלית תיארה אותה כבעלת "משקל סמלי והיסטורי" משמעותי.