המבצע הקרקעי של צה"ל בצפון רצועת עזה, שכונה "מרכבות גדעון", הגיע לסיומו עם הישג סמלי בלבד – כניעת שלושה לוחמי חמאס ליד בית חאנון. בדרג הפוליטי ניסו למנף את האירוע להישג תודעתי, אך בצבא ובמערכת הביטחון שוררת תחושת אי-שביעות מהתוצאות. חמאס לא הוכרע, החטופים לא שוחררו, והלחימה דעכה באופן ניכר, תוך נסיגה של כוחות ואוגדות מהרצועה.
גורמים בצבא מתריעים כי ההתבססות הנוכחית על שליטה בצירים ארוכים ונטישת יוזמה התקפית, גורמת לשחיקה קשה בכוחות הלוחמים. בתוך כך, בשטח נהרסים עשרות אלפי מבנים פלסטיניים במסגרת הרחבת "צירי ביטחון", תהליך המכונה בצה"ל "שיטוח" – בפועל, מהלך הכשרה שקט לסיפוח עתידי.
כיום רוב לוחמי צה"ל שנותרו ברצועה עסוקים בהגנה עצמית ולא בהתקפה על יעדי חמאס: מדובר למעשה בעשרות קילומטרים של צירים בשטח העזתי שבהם שולט צה"ל מזה כשנה באופן קבוע, וכן במוצבים סטטיים, שלרוב מאוישים בהיקף פלוגתי או מחלקתי מוגבר.
ברקע, מדווח כי ראש הממשלה נתניהו הבטיח לשר סמוטריץ' סיפוח בפועל של שטחים מהרצועה – מה שעשוי לשרת גם את חמאס, שנותר על כנו ככוח שלטוני ומתנגד מרכזי לנוכחות ישראלית מחודשת.
הצעות בצה"ל לצמצם את הפעולה הצבאית ולהתמקד במאבק מקומי נבחנות בקבינט המדיני-ביטחוני, אך במקביל מתקבלות דרישות להרחיב את התמרון הצבאי גם לשנת 2026 – מה שמעיד על העמקת המבוי הסתום האסטרטגי של ישראל ברצועת עזה.