מקורות בירושלם כי קבוצות של מתנחלים נכנסו לרחבות מסגד אל-אקצא בגלים עוקבים, וביצעו טקסים תלמודיים פרובוקטיביים, כשמוקד הפריצה היה בצידו המזרחי של המסגד.
המקורות הוסיפו כי כוחות הכיבוש ממשיכים להחמיר את האמצעים הצבאיים בשערי מסגד אל-אקצא ובסמטאות העיר העתיקה, תוך כדי הידוק הפיקוח על המתפללים והאזרחים הפלסטינים.
ביום ראשון אירע הסלמה חמורה וחסרת תקדים, כשיותר מ-4,039 מתנחלים פרצו למסגד אל-אקצא, מתוכם 3,023 בשעות הבוקר – זאת במקביל לציון יום מה שמכונה אצל היהודים “חורבן בית המקדש”. במהלך הפריצה בוצעו טקסים תלמודיים פומביים, תוך חילול בוטה של קדושת המקום, כשהכול מתרחש תחת הגנה מלאה של כוחות הכיבוש.
הפריצה ההמונית התקיימה בנוכחות בכירים ישראלים, בהם שרים וחברי כנסת, לצד צעדים ביטחוניים מחמירים שהטיל הכיבוש בשערי המסגד, כולל איסור כניסת מתפללים מוסלמים ומעצר שלושה שומרים מתוך רחבת המסגד.
במהלך שעות הפריצה ביצעו המתנחלים טקסים תורניים חסרי תקדים ברחבת המסגד – ביניהם הנחת טליתות על הכתפיים והכנסת תפילין, פריטים דתיים הנחשבים לקדושים ביותר ביהדות ואשר נהוג להשתמש בהם בבתי כנסת.
המתנחלים תיעדו את ביצוע הטקסים שלהם, ותיארו את האירוע כ"ציון דרך היסטורי" בתהליך כינון שליטה דתית על אל-אקצא, במיוחד לאור העובדה שכוחות הכיבוש התירו את הכנסת סמלים דתיים אלו לתוך תחומי המסגד – תקדים מסוכן המצביע על ניסיון לכפות מציאות חדשה של יהוד המקום.
הפריצה לא הסתכמה בטקסים הדתיים בלבד, אלא כללה גם קריאת מגילת איכה בקול רם, הנפת דגלי ישראל בתוך רחבת המסגד, וצילום קבוצתי לצידם – תמונות פרובוקטיביות שמביעות זלזול ברור בקדושת המקום וברגשות המוסלמים.
בנוסף, תועדה ברחבה שירה, מחיאות כפיים, קריאות קולניות והשתטחות קבוצתית על הקרקע כחלק מהטקסים – מעשים המהווים פגיעה חמורה בקדושת מסגד אל-אקצא. בין המשתתפים נצפתה גם קבוצת "נשים למען המקדש", שביצעה תפילות פומביות בלב המסגד.
בהקשר זה, הושמעו קריאות מירושלים לגיוס ולנוכחות מתמדת במסגד אל-אקצא הקדוש. הקריאה נועדה לתושבי ירושלים, ערביי ישראל וכל מי שיכול להגיע למקום: "שומרי אל-אקצא, התייצבו, שבו ודאגו למקום מסעיו של הנביא האהוב. לא נעמוד מנגד מול הפריצות הגסות והטקסים הפרובוקטיביים הללו."