מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק ברוב של 61 תומכים מול 46 מתנגדים.
האופוזיציה והיועצת המשפטית לממשלה טוענות כי מטרת החוק היא להביא לביטול משפטו של נתניהו.
שורת חברי כנסת ממפלגות הקואליציה הגישו הצעות חוק דומות, שצפויות להתמזג בהמשך הליך החקיקה. מטרת ההצעות – להחליש את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ולאפשר מינוי פרקליט מדינה שיוכל לבטל או להקל באישומים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עד כדי ביטול משפטו.
ההצעה שאושרה היום הוגשה על ידי ח"כ מיכל בוסקילה ממפלגת תקווה חדשה בראשות שר החוץ גדעון סער, והיא קובעת כי הסמכות לפתוח בחקירה או להעמיד לדין ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת תועבר מהיועץ המשפטי לממשלה אל הפרקליט המדינה – לאחר אישור ועדה בת שלושה חברים: שופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה על ידי שר המשפטים, ועורך דין שימונה על ידי הסניגוריה הציבורית הארצית.
הצעת חוק נוספת, של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, מציעה לפצל את התפקיד לשלושה: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, נציג הממשלה בבתי המשפט.
שר המשפטים יריב לוין תקף במהלך הדיון את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וטען כי היא “פועלת באופן שיטתי לייצג עמדות נגד הממשלה. אפילו בית המשפט העליון נוקט בעמדות מתונות יותר ממנה. הממשלה כמעט ואינה מקבלת ייצוג משפטי בתיקים המתנהלים נגדה.”
ח"כ גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים כינה את ההצעות חידוש מלא של ההפיכה המשטרית וניסיון שקוף להציל את הנאשם מספר אחת (נתניהו) מהרשעה”, והוסיף כי “החוק הזה לא מבקש לפצל את תפקידה של היועצת המשפטית – אלא לבטל אותו.”
ח"כ קרין אלהרר ממפלגת יש עתיד אמרה כי “המטרה הראשונה של החוק היא לסגור את תיקי נתניהו. ההצעה מעניקה לממשלה כוח בלתי מרוסן שיימנע מכל פיקוח.”
בהרב-מיארה עצמה הביעה התנגדות חריפה להצעת החוק, ובחוות דעת ששלחה לשר לוין כתבה כי מדובר במהלך נוסף במסגרת החלשת מערכת המשפט, וכי “זהו צעד רחב היקף שנועד לפגוע בערבויות לשמירה על עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק, ולהסיר מגבלות משפטיות מהשלטון.”
היא הזהירה כי קיים חשש ממשי שהמטרה היא קידום אינטרס אישי של נתניהו בדרך לביטול משפטו.