נתניהו, שנשאל על יחסי הקרבה בינו ובין הדס קליין – עוזרתם של מילצ'ן ופאקר – לא חסך ביקורת אישית כלפיה. "היא תיעבה אותי ואת רעייתי", אמר, והוסיף כי מדובר בעדה "מוטה לחלוטין". במקום להשיב לשאלות הענייניות שהוצגו לו, בחר ראש הממשלה לתקוף את מי שהעידה נגדו ולזלזל בתפקידה: "היא מזכירה, פור גאד סייק".
בהמשך, כשהתובע עו"ד יוני תדמור ניסה לברר את טיב יחסיו עם מילצ'ן, נתניהו המשיך בקו מתגונן ולעיתים מתריס. "לא היה שום נוהל קבוע, חבר מביא לפעמים קופסה של סיגרים, כמו קופסת שוקולד", טען, כשהוא מצמצם את משמעותן של המתנות הרבות שניתנו לו לאורך השנים. לדבריו, "אני לא צריך שוגר דאדי" – ביטוי שליווה את עדותו כעדות לניסיון להקל ראש בחומרת המעשים המיוחסים לו.
נתניהו אף לעג במהלך הדיון לשאלות שנשאל, כשהוא מציג את עצמו כאדם עסוק מדי מכדי לתאם מפגשים לא רשמיים: "אני לא נופל על מקום. החיים שלי לא מאפשרים ספונטניות כזו", אמר, תוך שהוא צוחק ומעורר מבוכה באולם.
כאשר התבקש להתייחס לכינויים שבהם השתמשו הוא ורעייתו למתנות – "עלים" לסיגרים ו"וורודים" לשמפניות – טען שוב כי מדובר ב"בדיחות פרטיות בין בני זוג". אך דבריו נראו כעוד ניסיון לטשטש את דפוס ההתנהלות שקשר בין בני הזוג נתניהו לבין אנשי עסקים עשירים שמממנו את אורח חייהם.
במקום להודות באחריות כלשהי, בחר נתניהו לסיים את עדותו במתקפה על רשויות החוק: "עשיתם כל כך הרבה דברים בלתי חוקיים בחקירה הסהרורית הזאת", טען, תוך שהוא מתעלם מכך שהחקירה נוהלה באישור היועמ"ש ובפיקוח מלא של בית המשפט.
כך, בעוד ראש הממשלה מנסה להציג את עצמו כקורבן של מערכת משפטית רדופה, ניכר כי גם באולם בית המשפט – כמו בזירה הציבורית – נתניהו מתקשה להכיר בגבולות הכוח ובחומרת החשדות נגדו.