לפי דיווחו של כתב סוכנות טסנים ברמאללה, יאפה דיב, יותר משנתיים לאחר תחילת פעולות ההתנגדות הפלסטינית ב־7 באוקטובר 2023, ובעקבות הפלישה האכזרית של צה"ל לרצועת עזה והמשך מדיניות המצור נגד אזרחי הגדה המערבית במקביל לניסיונות לספחה לישראל — הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית ממשיכה לסבול מהשלכות המלחמה ומהמצור המתמשך.
הירידה החדה בתוצר הלאומי הגולמי והקיפאון בשווקים, כתוצאה ממדיניותה הבלתי אנושית של ישראל, משקפים את עומק הלחץ היומיומי שבו נתונים תושבי האזור.
על רקע חששם של ישראלים מהישנותו של "סופת אל־אקצא" בגדה המערבית, הוקמו כיום למעלה מ־940 מחסומים מבית־שאן ועד חברון — דבר שמקשה מאוד על פעילות כלכלית, תחבורה, וסחר במוצרים ובסחורות.
אזרח פלסטיני מהגדה המערבית תיאר את המצב הכלכלי הקשה ואמר: "מצב כלכלי כזה לא היה מעולם בהיסטוריה של הגדה. חווינו מלחמות רבות, ראינו את ימי הקורונה, את סגירת המכס – אבל מה שקורה עכשיו בלתי נתפס. הכלכלה פשוט קרסה לגמרי."
הוא הוסיף: "מאז תחילת המלחמה, ואף עוד לפניה, כלכלת עזה קרסה לחלוטין. איש לא עמד לצד תושבי עזה, איש לא התעניין בהם, ואף אחד לא הבין את מצוקת הפועלים. כיום יש לנו 200 אלף פועלים שאינם עובדים מאז 7 באוקטובר, ואני ביניהם – איבדתי את מקום עבודתי ואני כמו כולם."
לפי נתונים לא רשמיים, שיעור האבטלה בגדה המערבית עלה ליותר מ־35%. במקביל, משכורות עובדי הרשות הפלסטינית הולכות ופוחתות, ובמקרים מסוימים ירדו למחצית משכרם המקורי. ענפים חיוניים כמו מסחר, שירותים ובנייה נמצאים בשפל חסר תקדים, מה שמקשה עוד יותר על משפחות פלסטיניות לספק את צורכי המחיה הבסיסיים שלהן.
צעיר פלסטיני נוסף סיפר לכתב טסנים: "אני בוגר תואר באנגלית, חיפשתי עבודה בכל מגזר — ציבורי, פרטי, תקשורתי — אבל אין שום משרות. זה בזבוז זמן. כמו שאתה רואה ברחוב, כולם מובטלים. עובדי הציבור עובדים חודש אחד ונעדרים חודש אחר. הקנסות וההגבלות שמטילים הציונים על הפועלים הפלסטינים פשוט שוברים אותם."
הוא הוסיף: "אנחנו מנהלים מכולת, והלקוחות בקושי נכנסים עם ילדיהם כי הם מתביישים אם הילד יבקש משהו קטן. אנשים באים רק לקנות את הדברים ההכרחיים ביותר. כששומעים את המחירים — הם נדהמים, למרות שהם דומים לעבר. אפשר לומר שהאנשים במצב הכלכלי הגרוע ביותר שידעו אי־פעם."
אישה פלסטינית תיארה אף היא את הצעדים הנוקשים של הצבא הישראלי נגד סוחרים בגדה: "הישראלים חונקים אותנו מכל הכיוונים — גם בסגירת מרכזים כלכליים וגם בפשיטות על ערים. זה כמובן משפיע על הכלכלה. כשהם מפרידים בין הכפרים או חותכים את הקשר בין ערים לכפרים — זה פוגע ישירות במצב הכלכלי."
הסוחר הפלסטיני עדנאן אל־רמאנה מג'נין סיפר: "המצב פשוט נורא. כשאני משווה לעבר — גם בפרנסה, גם בתנועה בין ערים — הכול נעשה קשה יותר. אנחנו חיים בתנאים קשים מאוד. נוסף לכך, יש הפסקת משכורות. אני מקווה שהמצב ישתפר, אבל באמת הכול נהיה בלתי נסבל. האבטלה בשמיים, אפילו בוגרי אוניברסיטאות ופועלים שעבדו בישראל – אין להם כל עבודה. מי שמחפש עבודה פשוט לא מוצא."
כלכלנים מזהירים כי המצב הנוכחי לא ישתפר בקלות, וכי שינוי המציאות בשטח דורש מאמץ מקומי לצד תמיכה בינלאומית מיידית לשיקום הפעילות הכלכלית והחזרת התקווה לתושבי הגדה המערבית, החיים זה שנתיים בתנאים קשים ובלתי יציבים. כיום, רבים מהסוחרים הפלסטינים בגדה המערבית אינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם ותשלומי ההלוואות הבנקאיות שלקחו, ומדי יום מתארכים תורי התובעים והנאשמים בבתי המשפט ברמאללה לצורך בירור סכסוכים כספיים בין פלסטינים.
ת'אבת אבו אל־רוס, כלכלן ופרשן שוקי הון מהגדה המערבית, מציג נתונים על המצב הכלכלי החמור באזור ואומר: "אנחנו מדברים כיום על לפחות 165 אלף פועלים מהגדה המערבית שאיבדו את עבודתם. בעבר הם היו נכנסים לעבוד בשטחי ישראל באמצעות היתרים, והיו מזרימים לשוק הפלסטיני לפחות 1.4 מיליארד שקל (כ־450 מיליון דולר). מאז 7 באוקטובר 2023, כל הסכום הזה נעלם מהמערכת הפלסטינית."
הוא מוסיף בפירוט נוסף: "עד לפני 7 באוקטובר, שיעור האבטלה הממוצע בקרב פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה עמד על 23.8 אחוזים. כיום הוא זינק ל־42 אחוזים בממוצע – כ־32 אחוזים בגדה וכ־85 אחוזים בעזה. בנוסף, רצועת עזה סובלת משיתוק כלכלי כמעט מוחלט: המערכת הכלכלית שם הושמדה, לפחות 170 אלף בתים נהרסו, שמונה אוניברסיטאות פלסטיניות נהרסו, ולפחות 60 אחוז מבתי החולים חדלו מלפעול."
הגדה המערבית סובלת כעת ממשבר כלכלי מתמשך, והן הרשויות המקומיות והן הקהילה הבינלאומית ניצבות בפני אתגר עצום בניסיון להציל את הכלכלה ולהחזיר את חיי היום־יום לתושבים הפלסטינים. זאת, בזמן שיותר ויותר סימנים מצביעים על מגמת ממשלת הימין של בנימין נתניהו לספח את כל שטחי הגדה המערבית לישראל — דבר שמעמיק עוד יותר את חוסר הוודאות באשר לעתידם של הפלסטינים החיים באזור.