לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בצעד העולה בקנה אחד עם מדיניות הבית הלבן ולקראת פגישתו של קאסים-ג'ומארט טוקייב עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הודיעה ממשלת קזחסטן ביום חמישי על כוונתה להצטרף להסכמי הנורמליזציה המכונים "הסכמי אברהם".
צעד זה התקבל מיד בברכה על ידי דונלד טראמפ. בפוסט ברשת החברתית "Truth Social", הוא אישר את הידיעה ותיאר את ההחלטה כ"צעד גדול קדימה", וטען כי בקרוב יתקיים טקס חתימה רשמי על הסכם הנורמליזציה הזו.
קזחסטן בשורת הפשרנות
בכך, קזחסטן תצטרף למדינות מתפשרות אחרות, כולל איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודן, שכבר הצטרפו לנורמליזציה בוגדנית עם המשטר הציוני.
הצטרפותה של אסטנה להסכמים אלה הופכת אותה למדינה הראשונה במרכז אסיה המצטרפת רשמית ליוזמה בהובלת ארה"ב. מהלך זה מרחיב את היקף ההשפעה האמריקאית והציונית לאזור מרכז אסיה הרגיש במסווה של "נורמליזציה".
בהצדקת צעד זה, רשויות קזחסטן טענו כי מדובר ב"הצהרה רבת עוצמה" לטובת "נורמליזציה שלווה" עם המשטר הציוני, וזה יכול להתקיים לצד "כבוד לערכים האסלאמיים".
אסטנה תואמת לחלוטין את סדרי העדיפויות של טראמפ
מומחים סבורים כי ההצטרפות להסכמי אברהם היא סימן ברור ליישור מלא ומתמשך של ממשלת טוקייב עם סדרי העדיפויות של ממשל טראמפ במדיניות החוץ.
מהלך זה הוא המשך לעמדתו הקודמת של טוקייב: ב-30 בספטמבר 2025, הוא תמך בפומבי בתוכנית השלום בת 20 הנקודות של דונלד טראמפ לעזה, אשר ספגה ביקורת נרחבת מצד קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות, וכינה אותה "הזדמנות ייחודית". תמיכתה של קזחסטן, כמדינה בעלת רוב מוסלמי, נחשבת למאמץ אסטרטגי של אסטנה להעמיק את היחסים עם וושינגטון ותל אביב, גם במחיר של רמיסת חזון פלסטין והתעלמות מדעת הקהל בעולם האסלאמי.
פורמליזציה של יחסים חשאיים עם תל אביב
החלטתה של קזחסטן להצטרף להסכמי אברהם היא למעשה פורמליזציה ופומביות יחסיה ארוכי השנים של מדינה זו עם המשטר הציוני. קזחסטן כוננה יחסים דיפלומטיים עם משטר זה מאז 1992 ויש לה שיתוף פעולה רציף עם תל אביב בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות ובמיוחד הביטחון.
ההצטרפות עשויה גם להגביר את המחלוקות בוושינגטון על ביטול "תיקון ג'קסון-וניק" עבור קזחסטן. נראה שאסטנה מקווה שעל ידי חנופה לשדולות הציוניות תזכה בתמיכתן בביטול מוחלט של תיקון זה, שהוא מורשת של התקופה הסובייטית.
חשש מתגובות בפנים ובעולם המוסלמי
החלטת ממשלת טוקייב מלווה בסיכונים פוליטיים משמעותיים. צעד זה צפוי לעורר ביקורת חריפה וכעס מצד פלגים פרו-פלסטיניים, קבוצות המזוהות עם ציר ההתנגדות ודעת הקהל בעולם המוסלמי.
ממשלת אסטנה מנסה להשתמש במסרים כפולים כדי לטעון כי היחסים עם המשטר הציוני משלימים את התמיכה בחזון פלסטין; טענה שסותרת בבירור את אופיו הכובש והפלילי של המשטר הציוני. עם זאת, ממשלת קזחסטן חושבת כנראה שהיתרונות הפוליטיים והכלכליים של יחסים קרובים יותר עם ארה''ב עולים על חסרונות הבגידה הברורה הזו.
קזחסטן במלכודת ה"נורמליזציה"; המטרות הנסתרות של אסטנה וושינגטון
לא ניתן לראות בהחלטתה של ממשלת קזחסטן להצטרף להסכמי אברהם כאירוע דיפלומטי רגיל בלבד. לפעולה זו, שננקטה בתיאום מלא עם הבית הלבן ובהתאם למדיניות ממשל טראמפ, יש ממדים והשלכות משמעותיים:
חנופה לוושינגטון בתמורה לביטחון אזורי - פעולה זו משקפת יישור קו מוחלט ומאמץ לרצות את ממשל טראמפ, במקום להיות יוזמה דיפלומטית עצמאית מצד אסטנה. ממשלת טוקייב, אשר נתנה אור ירוק בעבר על ידי תמיכה ב"תוכנית השלום" (לכאורה) של טראמפ לעזה, היום על ידי הצטרפותה להסכמים אלה מגדירה בפועל את מדיניות החוץ שלה במסגרת הפאזל האזורי של ארה"ב ובהתאם לפרויקטים האנטי-פלסטיניים של היהירות העולמית.
בגידה בסוגייה הפלסטינית ובעולם המוסלמי - במצב בו המשטר הציוני ממשיך בפשעיו היומיומיים נגד העם הפלסטיני המדוכא וברצח העם בעזה, הצטרפותה של מדינה זו עם רוב מוסלמי להסכמים אלה נחשבת לבגידה ברורה בסוגייה הפלסטינית ולעלבון לדעת הקהל ולאומה האסלאמית. טענתה של אסטנה על דו-קיום בין ההסכם ו"ערכים אסלאמיים" היא הצדקה חלשה מאוד להתעלמות מזכויותיו המופרות של העם הפלסטיני.
סוף הטענה של "מדיניות חוץ רב-צדדית" - אסטנה טענה תמיד כי היא נוקטת במדיניות חוץ "רב-צדדית" וכי יש לה יחסים מאוזנים עם המזרח והמערב. למרות זאת, צעד זה הראה שתפקידה של קזחסטן כ"גשר" פירושו ליישם את המדיניות של ארה''ב והציונות הבינלאומית באזור מרכז אסיה הרגיש. מהלך זה הופך את קזחסטן משחקן ניטרלי לכלי משחק בפרויקט הנורמליזציה שהטילה ארה"ב.
הימורים פוליטיים על ביטול "תיקון ג'קסון-וניק" - אחת המטרות הנסתרות של אסטנה בצעד זה היא להשיג את הסכמתם המלאה של השדולות הציוניות החזקות בוושינגטון לביטול הסופי של "תיקון ג'קסון-וניק". ממשלת טוקייב חושבת שהיתרונות הכלכליים והפוליטיים לטווח קצר של קרבה לוושינגטון עולים על החסרונות הפוליטיים והתדמיתיים הכבדים (אובדן אמינות מוחלט בעולם המוסלמי והגברת האופוזיציה מבית). זהו הימור פוליטי מסוכן שיאתגר את הלגיטימציה האזורית והמקומית של אסטנה.
תיקון ג'קסון-וניק לא נועד לניתוק מוחלט של יחסי הסחר. בין ארה''ב וברית המועצות היו עדיין יחסי סחר מוגבלים. משמעותו המדויקת הייתה שברית המועצות תישלל מיחסי הסחר הטובים והנורמליים ביותר (כלומר, מכסים נמוכים). למעשה, הוא היה מנוף לחץ כלכלי, לא אמברגו מוחלט.
באותה תקופה, ברית המועצות מנעה בחריצות את עזיבתם של אזרחיה, ובמיוחד יהודי ברית המועצות. לפי תיקון זה, מאחר שברית המועצות לא אפשרה לאזרחיה (בעיקר יהודים) לעזוב את המדינה (בין אם לארה''ב, לשטחים הכבושים או לכל מקום אחר), ארה''ב לא נתנה לה הטבות סחר מלאות.
סיכום - הצטרפותה של קזחסטן לרכבת הנורמליזציה אינה צעד לקראת "השלום" (כפי שנטען), אלא צעד לקראת מתן לגיטימציה לכיבוש והמשך הלחץ על ציר ההתנגדות. מהלך זה הוא ניסיון לקשור את הביטחון הלאומי והכלכלה לאינטרסים של המשטר הציוני וארה''ב, מה שיערער בסופו של דבר את היציבות במרכז אסיה בעקבות הקונספירציות של וושינגטון ותל אביב.