על פי סוכנות הידיעות AP, בקשתו של נתניהו כוללת תיקים של שוחד, הונאה ופגיעה באמון הציבור, שבשום אחד מהם לא הודה באשמה. לטענתו הציע את החנינה במטרה לסיים משפט שפילג את המדינה.

לפי חדשות 13, הבקשה כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט חתום על ידי עורך דינו של נתניהו, ומכתב חתום על-ידי נתניהו עצמו - שלא כולל התנצלות או קבלת אחריות על מעשיו. הוא כתב במקום במכתבו: "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת"!

במערכת הפוליטית פרצה סערה בעקבות בקשת נתניהו, וראש האופוזיציה יאיר לפיד קרא להרצוג: "אתה לא יכול לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה, הבעת חרטה ופרישה מיידית מהחיים הפוליטיים". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר: "רק אשם מבקש חנינה. אחרי שמונה שנים של משפט, כשהתיקים נגדו לא קרסו, נתניהו מבקש חנינה. עסקת החליפין היחידה שעל הפרק היא שנתניהו יקח אחריות, יודה באשמה, יעזוב את הפוליטיקה וישחרר את העם והמדינה - רק כך תושג אחדות בעם".

מובילי המחאה שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור מסרו בהודעה משותפת: "על ראש הגנב בוער הכובע - הנאשם מודה ומתחנן לחנינה. הקלון והקין על פשעיו הפליליים והמוסריים מרוחים לנתניהו על הפנים. ההיסטוריה תשפוט את הרצוג על הרגע הזה. קלון והרחקה לצמיתות מהחיים הציבוריים. כל דבר אחר יהפוך את הרצוג שותף לחורבן ישראל".

מאחים לנשק נמסר: "עשרים שנה נתניהו פילג את העם, הסית נגד מערכת המשפט, תקף את רשויות אכיפת החוק וקרע את החברה הישראלית לגזרים. עכשיו, כשהוא עומד עם הגב אל הקיר, כשהראיות מתהדקות סביבו והוא קורס תחת הלחץ במשפט - פתאום הוא מגלה אחריות ציבורית ומספר מעשיות על "אחדות העם". זו לא אחריות, זו חולשה. נתניהו נשבר, הוא מפחד מפסק הדין, והוא מנסה לברוח מהמשפט תחת מסווה של דאגה לאומית. אותו אדם שהרס כל נורמה דמוקרטית כדי להימלט מדין, עכשיו מבקש שהנשיא יציל אותו. ארגון 'אחים לנשק' קורא לנשיא הרצוג: אל תיפול למלכודת הזו. מי שפילג עשרים שנה לא יאחד עכשיו. דחה את הבקשה ותן לצדק לנצח".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לנשיא הרצוג והביעה התנגדות להענקת חנינה לנתניהו: "התנועה לאיכות השלטון קוראת לנשיא לדחות את הבקשה באופן מיידי וחד משמעי. חנינה באמצע הליך משפטי מהווה פגיעה קטלנית בשלטון החוק ובעיקרון השוויון בפני החוק - נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. מתן חנינה לראש ממשלה הנאשם בעבירות חמורות של מרמה והפרת אמונים, ישדר מסר ברור שיש אזרחים שמעל החוק. ישראל היא מדינה ריבונית עם מערכת משפט עצמאית ומפוארת. גורלו המשפטי של כל אזרח, לרבות ראש הממשלה, חייב להיקבע אך ורק על בסיס הראיות בבית משפט עצמאי. אנו קוראים לנשיא הרצוג לעמוד איתן מול הלחצים ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית".

בני גנץ צייץ בחשבונו X :  נתניהו יודע שבקשת החנינה שאינה תואמת את התהליך הנהוג בישראל היא פייק מוחלט, שנועד להסיט את עיני הציבור מחוק הפטור מגיוס שהוא מקדם על חשבון הילדים שלנו.

הוא מתנהל כמו כבאי שמצית שריפה ואז דורש פרוטקשן כדי לכבות אותה.

נתניהו, במקום ללבות את האש, תכבה את השריפה שיצרת בחברה הישראלית, תעצור את הפגיעה בדמוקרטיה, תצא לבחירות, ורק אז תבקש עסקת טיעון או חנינה.

יוסף מיסרי כתב לענייני חו״ל חדשות 13 צייץ החשבונו X : נתניהו מכין את הקרקע לקראת הבחירות. נתניהו מודה היטב להשלכות של הרשעה במשפט ומפחד מהן פחד מוות. הפתרון פשוט - להציף את השיח הציבורי בעניין החנינה.

כרגע, נתניהו לא מודה באשמה, דבר הכרחי לחנינה. ככל שנתקרב לבחירות צפויות לצוף בשיח הציבורי שיחות על מו״מ בנוגע לשני הצדדים בכל הנוגע לעסקת טיעון.

במידה ונתניהו ינצח בבחירות, אפשר לשכוח מהחנינה הדומה לסבב האחרון בטיווח אהרן ברק. במידה ונתניהו יפסיד, תרחיש סביר לחלוטין, המו״מ על חנינה יואץ כשנתניהו יודע מאוד באשמה.

כל מה שנתניהו צריך זה פמפום המסר והצפת השיח הציבורי בנוגע לאפשרות לחון את נתניהו.

נחום ברנע כתב ב Ynet: בקשת החנינה שהגישו עורכי הדין של נתניהו איננה מהלך משפטי. היא מהלך פוליטי נטו, מפוקפק מבחינה משפטית אבל מרשים בתרומה שהוא מעלה לנתניהו, אישית ופוליטית. מי אמר שאין לראש הממשלה שלנו יוזמה אסטרטגית ונכונות להיערך ליום שאחרי? כשזה נוגע לו, לגופו, הוא הגדול מכולם. הרצוג יאהב כל רגע: לאורך כל הקריירה שלו הוא מחפש את האמצע, את שביל הזהב, את הגשר - גם כשאין אמצע ואין שביל ואין גשר.

גם לי ירווח. השאלה היא מה ייתן נתניהו בתמורה: כפי שמעידים המכתבים שלו ושל עורכי דינו, בינתיים הוא לא מוכן לתת דבר. אולי, אם מדינת ישראל תתנהג יפה, הוא יסכים לסלוח לה על שגררה אותו לבית משפט והפריעה לו להציל את המדינה ואת העולם. נתניהו לא מבקש חנינה: הוא נותן אותה (ואכן, במכתב שהוא חתום עליו המילה חנינה לא קיימת).

בעיניי ההודאה, האמירה, ההכרה פחות חשובות מהמעשה: אם נתניהו רוצה באמת באיחוי הקרעים, השירות שהוא יכול לתת עכשיו לחברה הישראלית הוא לפרוש. אם לא בגלל המשפט בגלל מחדל 7 באוקטובר, בגלל התמשכות המלחמה, בגלל טירוף ההפיכה המשטרית, בגלל הכנסת הכהניזם לקודש הקודשים של המדינה. סיום המשפט בפרישה יתקן משהו; סיום המשפט כשנתניהו ועמיתיו בשלהם יעמיק את הקרע, את הדורסנות, את הייאוש.

לכאורה, המכתבים מספרים כמה המדינה חשובה לנתניהו - כל כך חשובה שהוא לא יכול לזנוח אותה לכמה שעות בשבוע כדי לנצח במשפט שכל כך ציפה לו. אבל הם מספרים לישראלים גם את הסיפור ההפוך: כמה הוא ממוקד בעצמו. התואר מגדיר אותו, השררה. הוא לא יכול בלעדיהם.

המודל הוא טראמפ: נתניהו רואה איך הנשיא האמריקאי, פטרונו, חונן סוחרי סמים, אנסים, רוצחים, פושעי התקפה על הקונגרס, איך הוא מבזה את קודמו בפרהסיה ומצפצף על החוקה וזוכה לחנופה כללית. הוא מבקש ללכת בדרכיו.

גדי איזנקוט צייץ החשבונו X : נתניהו, ישראל היא מדינת חוק. אין מערכת חוקים אחת לאזרח הפשוט ומערכת חוקים אחרת לך.

חזקה על נשיא שבבואו להפעיל את סמכות החנינה יזכור כי על מבקש החנינה לקחת אחריות על מעשיו, להודות בעבירות אותן עבר ולהביע חרטה כנה.

הגורם העיקרי לשסעים בחברה הישראלית, אינו יכול להיתלות בהם, כעילה לבקשתו לחמוק מההליך הפלילי, שעודו מתנהל.

אמת ויושרה הם הבסיס למנהיגות לה ישראל ראויה.

קח אחריות על מחדליך ועל מעשיך.

שרה חביב שופטת בדימוס ועו"ד העוסקת בפלילי ועתירות לבג"צ, כתבה בישראל היום: זו אינה בקשת חנינה רגילה. זו הכרזה גלויה: אני, בנימין נתניהו, נמצא מעל החוק והחוקים הקיימים אינם חלים עלי. למעשה הבקשה מצהירה שהפניה לנשיא היא למראית עין בלבד, כדי לספק להמון מראית עין של לגיטימיות למהלך, שכן הבקשה אינה עומדת בסטנדרט משפטי מינימלי כדי להיקרא בקשת חנינה כלל.

_{מפגינים: "ישראל היא לא מדינת חסות של טראמפ ולא רפובליקת בננות"}

למעשה, מדובר בבקשה כה בלתי סבירה מהפן המשפטי שיש לשער שנועדה למטרות ספין בלבד. שופטי נתניהו כבר הוכיחו סבלנות יוצאת דופן לבקשותיו של נתניהו. לא מן הנמנע שבקשה כזו תתקבל והכנסת תצא לבחירות כשנתניהו אינו עסוק במשפט.

בכל השנים שחלפו מאז הוגשו כתבי האישום בתיקי האלפים נגד נתניהו ואפילו בעיצומו של המשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, לא שמענו מפיו של ראש הממשלה ולו מילה אחת של חרטה, התנצלות או לקיחת אחריות אישית. לא מילה על הנזק שגרם לאמון הציבור, לא מילה על הפגיעה בשלטון החוק.

נתניהו לא מבקש חנינה, הוא פשוט מבקש חסינות. והכל בעיצומו של משפט, כשהעדות שלו עצמו עדיין מתנהלת. התקדים היחיד שבו הוענקה חנינה לפני הרשעה סופית היה בפרשת קו 300 ב-1986, כאשר הנשיא חיים הרצוג חנן את בכירי השב"כ עוד לפני משפטם. אלא ששם הייתה הודאה מלאה באשמה, התפטרות ראש השב"כ אברהם שלום, והחנינה ניתנה מטעמים כבדי משקל של ביטחון המדינה, ואושרה מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון כ"סמכות חריגה שיש להפעילה רק כשסתום ביטחון".

מאז גובשה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה: ככלל, אין נשיא דן בבקשות חנינה אלא לאחר הרשעה סופית ומיצוי כל ההליכים, למעט במקרים נדירים ביותר. בקשת נתניהו אינה עומדת אפילו בקריטריון המינימלי של אותו חריג נדיר. אין כאן הודאה, אין התפטרות, אין ויתור על השלטון - להפך: יש דרישה מפורשת להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהמשיך לקיים את המדיניות בה נקט עד כה, מדיניות שכל מטרתה השמדת הדמוקרטיה ואחיזה חסרת מעצורים בשלטון.

גם היועצת המשפטית לממשלה כבר הבהירה בעבר כי הסמכות לעיכוב הליכים או לחזרה מאישום בנסיבות יוצאות דופן נתונה בידיה בלבד, ולא בידי הנשיא.

חנינה שתינתן כעת, בעיצומו של משפט מתנהל, תהיה התערבות גסה וחסרת תקדים בעבודת התביעה וברשות השופטת, ותיצור תקדים מסוכן בו כל נאשם בעל כוח פוליטי יוכל לעצור את משפטו באמצעות לחץ על נשיא.

הבקשה ונימוקיה אינם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים המשפטיים המקובלים והמחייבים לבחינת חנינה (הודאה באשמה, חרטה כנה, נסיבות הומניטריות חריגות או שיקולי ביטחון לאומי כבדי משקל). לכן, אם הנשיא יחליט בכל זאת להיענות לבקשה, הדבר יהיה ככל הנראה בניגוד גמור לעמדתו המקצועית של הפרקליט הבכיר שיכתוב את ההמלצה, ויהווה סטייה חמורה מהנורמות שמשרד המשפטים עצמו קבע ומפרסם שנים רבות.

אסור לנו ליפול לאשליה ש"טובת המדינה" מחייבת את החנינה. טובת המדינה מחייבת בדיוק את ההפך: עמידה איתנה על שלטון החוק, שבליבו השוויון בפני החוק. טובת המדינה דורשת שראש ממשלה המואשם בפלילים לא יעקוף את ההליך המשפטי המתנהל נגדו.

הערה דיונית לסיום: אמנם, הנשיא ופעולותיו כמסגרת תפקידו חסינות מביקורת בג"צ. יחד עם זאת חנינה מאת הנשיא דורשת חתימת קיום של שר המשפטים. אינני תמימה לחשוב ששר המשפטים הנוכחי יסרב לחתום חתימת קיום על החלטת חנינה כזו, אם תבוא. יחד עם זאת, נגד השר ניתן לעתור לבג"צ, בין היתר בטענה כי חתימת קיום בנסיבות העניין היא בלתי סבירה וכי השר לא שימש שסתום ביטחון כפי שמצופה ממנו בנסיבות העניין. הסאגה לא תסתיים בחנינה, אלא בבג"צ, וזו בדיוק הסיבה שהשופרות עסוקים בהחלשת בג"צ בשנים האחרונות. להווה ידוע שנשיא חלש כבר יש לנו.

לפי פרופסור ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הסכמתו של הרצוג לבקשת נתניהו בצורתה הנוכחית תוביל לתוצאות הפוכות ותצית כעס בדעת הקהל הישראלית, ואיש אינו יכול לחזות את תוצאותיה.