הוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפנות 14 מאחזים בלתי־חוקיים ביהודה ושומרון ולפעול נגד כ־30 פעילים החשודים ב"ייצוא טרור יהודי" מעוררת סערה פוליטית – אך מצד שותפיו לממשלה נרשמת בעיקר שתיקה. הדיווח, שנחשף לראשונה ב"חדשות סוף השבוע" ושהוכחש על ידי "גורם מדיני", זוכה לביקורת קשה מצד גורמי ימין, לצד הכחשה רשמית שסותרת את הדיווחים.
במפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית נמנעו מרובם מלהגיב בפומבי, אך בסביבת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבהירו כי הוא "מתנגד ונאבק" נגד פינוי המאחזים. לדבריהם, בטרם מטפלים בהתיישבות יהודית יש לפעול להריסת בתי פלסטינים בלתי־חוקיים. בן גביר טען כי יש למנוע "אפליה גזענית" שבה האכיפה מופנית רק כלפי יהודים.
יו"ר ועדת יו"ש, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), אמר כי בדק את הפרטים מול לשכת נתניהו ומול השר סמוטריץ' – וטען כי "אין הנחיה כזו", וכי הדיווח כלל לא התרחש: "זה לא היה ולא נברא".
גם ראש מועצת יש"ע, עומר רחמים, התבטא נגד יוזמת הפינוי בראיון ל־103fm. לדבריו, אם קיימת אלימות – יש לטפל באנשים עצמם, ולא לפרק יישובים. רחמים הדגיש כי ההתיישבות כולה אינה אחראית לתופעות קצה, וכי מספר אירועי האלימות ביו"ש "זניח מאוד" ביחס ליותר מחצי מיליון התושבים באזור.
הסערה סביב הדיווח חושפת מחדש את המתח בין ראש הממשלה לשותפיו הימניים בנושאי ההתיישבות והאכיפה, ואת הקושי בקואליציה לשלב בין צעדי ביטחון לבין עמדות אידאולוגיות של מפלגות הימין הקשה.