זה שנים שישראל חיה בתוך "סדרה" מתמשכת: משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אין מדובר באירוע חולף של אדם שנקשר בשד; זהו מבחן מורכב למדינה המגדירה את עצמה "דמוקרטית", שעה שמנהיגה המכהן והוותיק ביותר מובא אל ספסל הנאשמים בשלושה כתבי אישום פליליים (1000, 2000 ו־4000), שכל אחד מהם — אם יוכח — עלול להפיל את "ביבי" פוליטית.

אין זה סוד שנתניהו, לאחר עשורים של שלטון שבהם עיצב את הזירה הפוליטית ואחז במושכות השלטון בישראל, והוא ותומכיו אינם מתייחסים למשפט כאל הליך משפטי גרידא, אלא כאל מאבק על "הלגיטימיות" והכוח, ועל זהותה של ישראל עצמה: האם החוק חל על כולם, או שמא יעוצב מחדש כדי לאפשר לאדם אחד להימלט ממנו?

יש לומר ביושר: לפנינו עימות שבו מצטלבים פוליטיקה, משפט, תקשורת והרחוב, והוא חושף את מה שנאומים אינם אומרים על יחסי השלטון עם מערכת המשפט, ועל יכולתן של המוסדות להעמיד לדין אדם שישב שנים בתפקיד הבכיר ביותר במדינה.

החשדות סביב נתניהו החלו להתרבות כבר באמצע העשור הקודם, כאשר גברו הדיווחים העיתונאיים, ההדלפות והחקירות בנוגע ליחסיו עם אנשי עסקים רבי־השפעה, וכיצד תורגמו יחסים אלה לעסקאות פוליטיות. בשנת 2016 פתח היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בחקירות רשמיות נגד ראש הממשלה — צעד שטלטל את המערכת הפוליטית, לא משום שהיה מפתיע לחלוטין, אלא משום שהיה נדיר: ראש ממשלה מכהן תחת חקירות מרובות, בעודו ממשיך לנהל את המדינה, מתמודד בבחירות חוזרות ונשנות, ומרכיב קואליציות כאילו מערכת המשפט היא פרט שניתן לכופף.

כך התגבשו שלושה תיקים נפרדים, שנשאו מספרים שהפכו מפורסמים יותר משמותיהם: 1000, 2000 ו־4000.

תיק 1000 עוסק בקבלת מתנות יקרות ערך בידי נתניהו ורעייתו שרה מאנשי עסקים עשירים, ובראשם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר והמפיק הקולנועי הישראלי־אמריקאי ארנון מילצ'ן. לפי התביעה, מדובר בשמפניה, סיגרים, תכשיטים וחפצי יוקרה בשווי עשרות אלפי דולרים. ליבת השאלה היא האם מתנות אלו היו תמורה להתערבויות מול רשויות המדינה או להטבות מס.

תיק 2000 מאיר זירה רגישה אף יותר: התערבות פוליטית בתקשורת. התיק נוגע לניסיון של נתניהו להגיע לעסקה עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס. לפי התביעה, הרעיון היה לצמצם את תפוצת העיתון "ישראל היום" (הנתמך בידי המיליארדר שלדון אדלסון) בתמורה לסיקור חיובי לנתניהו ב"ידיעות אחרונות". בין הצדדים הוקלטו שיחות, וחלקים מהן דלפו.

אין זה עניין מקצועי שולי בין מנהיג למו"ל; זהו דיון על אתיקת השלטון: האם נתניהו רואה בתקשורת מוסד מפקח, או זירה המנוהלת באיומים ובעסקאות? והאם עיתונים ואתרים הופכים לכלי מיקוח, בדומה למשרדי ממשלה ולוועדות?

התיק המורכב והחמור ביותר מבחינה משפטית הוא תיק 4000. כאן מואשם נתניהו — שכיהן אז גם כשר התקשורת לצד תפקידו כראש ממשלה — במתן הטבות והקלות רגולטוריות לחברת "בזק", חברת התקשורת הגדולה במדינה, שבבעלות שאול אלוביץ', בתמורה לסיקור חיובי באתר "וואלה" השייך לקבוצה.

מדובר בהחלטות רגולטוריות שהניבו לחברה מיליוני שקלים, בתמורה לניהול הסיקור ב"וואלה": הסרת תכנים שליליים, ריכוך כותרות ופרסום חומרים תדמיתיים.

עובדים לשעבר ב"וואלה" מסרו עדויות מפורטות על התערבויות ישירות בעריכת התכנים. בנקודה זו עלתה השאלה בדבר שימוש בפוליטיקה לטובת ההון, ובתקשורת לטובת לשכת ראש הממשלה.

הכנת התיקים והגשתם לבית המשפט ארכו זמן רב. בנובמבר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להגיש כתבי אישום נגד נתניהו, על רקע טלטלה פוליטית שהובילה לשלוש מערכות בחירות רצופות בשנים 2019–2020.

במאי 2020 החל המשפט באופן רשמי, לאחר הקמת ממשלת אחדות בראשות נתניהו ובני גנץ. לראשונה בתולדות ישראל, ראש ממשלה מכהן התייצב בפני בית המשפט באשמת עבירות פליליות. הוא לא נהג כפי שנהג ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהתפטר מתפקידו לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום — לבקשת נתניהו עצמו, שכיהן אז כראש האופוזיציה.

משנת 2020 ועד אוגוסט 2024 הציגה הפרקליטות את ראיותיה בפני הרכב של שלושה שופטים: הקלטות קוליות, הודעות דוא"ל, עדויות ודוחות כספיים.

ואולם, עם סיום פרשת התביעה והמעבר לשלב ההגנה, נפתחה חזית מסוג אחר: חזית הדחיות והסחבת. בספטמבר 2024 ביקש נתניהו לדחות את עדותו בטענה למלחמה בעזה ולהחלפת צוות ההגנה, וביקש זמן היערכות.

הפרקליטות התנגדה, בציינה כי ההגנה קיבלה זמן מספק וכי נתניהו עצמו הצהיר בעבר שתפקידו אינו מונע ממנו לנהל את משפטו. למרות זאת, בית המשפט אישר דחייה מוגבלת וקבע את 2 בדצמבר 2024 כמועד לפתיחת עדותו.

הבקשות לא פסקו. נתניהו ביקש דחייה נוספת של חודשיים, ולאחר מכן חזר וביקש תקופה "קצרה יותר" של 15 ימים, תוך אזכור לחצים פוליטיים ומשפטיים, ובהם טיפול בתיק צו מעצר בינלאומי הקשור לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

בית המשפט הדגיש כי לקח בחשבון את הנסיבות הביטחוניות והפוליטיות מלכתחילה, וכי ההגנה קיבלה חודשים ארוכים להיערכות. עוד הבהיר כי אי־התייצבות — אם תתרחש — תפתח פתח למנגנון של "נבצרות זמנית", שלפיו ייאלץ נתניהו להעביר את סמכויותיו על פי חוק כדי להתפנות למשפט.

ומה לגבי ה״הצגות״ שהוא מפעיל כיום — חזרות על תלונותיו על אי־נוחות בכיסא בית המשפט והכאבים בגבו, קטיעות חוזרות של ישיבות ההגנה לצורך קבלת נציגי מדינות באולמות בית המשפט, כמו יו״ר הפרלמנט של פרגוואי, או נוכחותו התכופה של שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, באולם הדיונים כדי להפגין תמיכה — אם לא כחלק מניסיון למשוך זמן שנתניהו מבקש לעצמו.

ניסיונות הדחייה הללו הם הימור על שינוי נסיבות: על היפוך במצב הרוח הציבורי, על סדקים במחנה יריביו, או על השגת עסקה כלשהי.

בסוף שנת 2025, לאחר יותר מחמש שנים מאז פתיחת המשפט, פתח נתניהו דלת לא שגרתית: בקשה לחנינה כוללת. ב־30 בנובמבר 2025 שלח עורך דינו, עמית חדד, מכתב בן 13 עמודים לנשיא יצחק הרצוג, שבו ביקש לסיים את התיק באמצעות חנינה מלאה.

המכתב כלל גם נוסח חתום בידי נתניהו, שבו הצהיר כי אינו מודה באשמה, אך הוא מוכן ל״הקריב את האינטרס האישי שלו״ למען ״אחדות העם״ והרגעת הקרע, וקרא לנשיא להשתמש בסמכויותיו כדי ״לעצור את הפילוג החברתי״ ולאפשר לראש הממשלה להתמקד ב״סוגיות גורליות״.

כאן התגלתה החוצפה: הוא מבקש חנינה אך מסרב להודות באשמה. הוא רוצה לסגור את התיקים אך אינו רומז להתפטרות. הוא מבקש לשים קץ לעימות עם מערכת המשפט, אך אינו מציע ״מחיר״ פוליטי ברור.

העיתונות הישראלית מתחה ביקורת חריפה על המשחק של נתניהו. ״כלכליסט״ ראה במכתב מעין ״חנינה הדדית״, שבה נתניהו מצטייר כמי שמעניק ל״מדינה״ מוצא — ולא להפך.

״ידיעות אחרונות״ סבר כי נתניהו זיהה רגע של חולשה במערכת לאחר מחאות תוכנית ״הרפורמה המשפטית״, ומנסה לעצור את העימות בתנאיו: ביטול התיקים ללא הודאה וללא עזיבת התפקיד.

בקשת החנינה של נתניהו נשענה על סמכויות הנשיא לפי ״חוק יסוד: נשיא המדינה״, המאפשר חנינה או הקלה בעונשים מטעמים הומניטריים או של טובת הכלל. המסלול המקובל: משרד המשפטים בוחן את הבקשה באמצעות מחלקת החנינות, שומע את עמדת הפרקליטות, ולאחר מכן מגיש המלצה החתומה בידי שר המשפטים לנשיא — שלו שיקול דעת רחב, אך בדרך כלל הוא מתחשב בהמלצות המשרד.

חלק מהניתוחים המשפטיים הלכו רחוק יותר: חוק החנינות עוסק ב״מורשעים/עבריינים״, ומתן חנינה למי שטרם הורשע עשוי לסתור את רוח החוק. נוסף על כך, ״בית המשפט העליון עשוי לבחון את החלטת הנשיא אם יראה בה שימוש לרעה בסמכות או חריגה מן האמות המידה״.

הוויכוח מסתבך עוד יותר משום שחנינה — אם תחול על נתניהו לבדו — עלולה להשאיר נאשמים אחרים באותם תיקים מול משפטים מתמשכים, ולפתוח פתח רחב לשאלות של צדק ומידתיות.

אין לקרוא את משפט נתניהו מנותק מהעימות סביב תוכנית הממשלה לרפורמה במערכת המשפט. קואליציית ימין–דתיים ביקשה לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ולהגביר את השפעת הממשלה על מינוי שופטים.

מחאות רחבות פרצו תחת הסיסמה ״הגנה על הדמוקרטיה״, בעוד יריביו של נתניהו ראו ביוזמת הרפורמה לא יותר ממטרייה שנועדה להגן על ראש הממשלה מפני משפטו, או לכל הפחות לרכך את אחיזת מערכת המשפט בו.

מן העבר השני, תומכי נתניהו מתעקשים כי המשפט מונע משיקולים פוליטיים, וכי מדובר בניסיון להפיל מנהיג נבחר באמצעות מערכת המשפט והתקשורת. בעיניהם, בקשת החנינה היא ניסיון לעצור דימום פוליטי מתמשך ולהתפנות לסוגיות הביטחון הלאומי — מאיראן ועד החזיתות הפתוחות.

לעת עתה, הנשיא יצחק הרצוג בוחן את בקשת החנינה, על רקע הערכות כי בדיקת ההליך עשויה להימשך שבועות או חודשים, באמצעות פגישות עם משרד המשפטים, הפרקליטות ויועצים משפטיים.

הנשיא ניצב בפני דילמה כבדה: הענקת חנינה עשויה להפחית את המתח ולסגור פרק מתמשך, אך עלולה לפגוע באמון במערכת המשפט ולהותיר רושם שבעלי הכוח עומדים מעל החוק. דחיית החנינה תחזיר את המשפט למסלולו הארוך, שעשוי להימשך שנים נוספות עם עדים, חקירות וערעורים.

כך או כך, פרשת נתניהו כבר איננה עניינו האישי בלבד. זו סוגיה של הגדרת ״המדינה״: איזו ישראל תצא מן המבחן הזה — ישראל של מוסדות שמעמידים את מנהיגם לדין, או ישראל של מנהיג שמשרטט מחדש את גבולות המוסדות?

משפטו של בנימין נתניהו חושף את הסתירות של המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל: מערכת משפט המתעקשת על עקרון השוויון בפני החוק, מול מנהיג נבחר בעל בסיס ציבורי רחב וניסיון ארוך, המשתמש בכלים משפטיים ופוליטיים כדי לדחות את העימות.

רצף בקשות הדחייה, ולאחר מכן המעבר לבקשת חנינה ללא הודאה וללא התפטרות, אומר דבר אחד: נתניהו אינו מבקש סוף משפטי ברור, אלא סוף פוליטי הכתוב בתנאיו.

התוצאה — קבלת החנינה או דחייתה — לא תקבע רק את גורלו של אדם אחד, אלא תעצב את מערכת היחסים בין הפוליטיקה לחוק בישראל לשנים רבות קדימה.