הכתב עמוס בריסון מאתר “+972” הישראלי ערך ראיון מקיף עם חבר, המשמש כמנהל “ברית הצדק בין ישראלים לפלסטינים”, ובו נגע בשורה של היבטים של הכלכלה הישראלית.
להלן עיקרי דבריו של חבר על הידרדרות המצב הכלכלי בישראל:
המלחמה בעזה גרמה לזעזועים כלכליים ולמשברים נלווים: עשרות אלפי משפחות פונו מאזורים הגובלים בעזה ובלבנון, טילים ופגזים ישירים גרמו לנזקים באותם אזורים — ופגעו בפריון.
כ־300 אלף חיילי מילואים גויסו לתקופות ארוכות, מה שיצר מחסור חמור בכוח אדם, ואובדן של ימי הכשרה רבים שהושקעו בעובדים הללו.
המעמד הבינוני המשכיל בישראל החל לשקול הגירה, ורבות מהמשפחות והכישרונות המשכילים כבר היגרו, בשל חוסר האפשרות לגדל שם ילדים.
מבין הסימנים והמדדים למשבר הכלכלי בישראל: אזרחים רבים העבירו את חסכונותיהם לחו״ל מחשש לאינפלציה, לפיחות המטבע, להורדת דירוג האשראי של ישראל ולעלייה בסיכוני ההשקעה.
הכנסות המדינה הופנו למימון המלחמה, דבר שהוביל להידרדרות באיכות השירותים הציבוריים ובהשכלה הגבוהה, וישראל התקרבה ללכודת חוב.
מעמדה הבינלאומי של ישראל הפך לרעיל, והיא מתמודדת עם רמות חסרות תקדים של חרמות, משיכת השקעות וסנקציות.
הכלכלה הזומבית: חבר תיאר את הכלכלה הישראלית ככלכלה זומבית — כלכלה שנעה ופועלת, אך אינה מודעת למשבר שבו היא מצויה או לקִצה המתקרב.
הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על הוצאה צבאית עצומה ועל אשראי זר, ללא תכנית בת־קיימא לעתיד.
הממשלה העבירה תקציב שאינו משקף את היקף ההוצאות בפועל, מה שהוביל לאיבוד שליטה על החוב.
עסקאות גדולות בענף ההייטק יוצרות רושם כוזב של כלכלה חזקה, אך בפועל עובדים בענף מחזיקים במניות, מוכרים אותן לחברות זרות ומעבירים את הכסף לחו״ל. החדשנות הטכנולוגית וההשקעות בענף מצויות בירידה חדה.
כיצד הסביר חבר את פריחת שוק המניות ויציבות השקל?
בהסברו לפריחת שוק המניות וליציבות שער השקל אמר חבר כי העלאת שכרם של חיילי המילואים השפיעה משמעותית על השוק ועל יציבות המטבע. חיילים אלה משקיעים את כספם במניות משום שאינם יכולים להוציאו בעזה; הם מנסים להגן על חסכונותיהם באמצעות השקעה בשוק המניות העולה — ובכך תורמים להיווצרות בועה כלכלית.
הבנק המרכזי הישראלי ניהל את המשבר באמצעות מכירת כמויות גדולות של דולרים כדי ליצור רושם שהכול בשליטה, אך לדבריו אין בכך אלא מניפולציה בשוק.
הידרדרות ברמת החיים ועלייה בשיעורי העוני: עלות המלחמה השפיעה באופן משמעותי על רוב המשפחות, והובילה לעלייה בחובותיהן. דו״ח “לתת” — ארגון לא־ממשלתי ישראלי המפרסם דוח שנתי על מדדים כלכליים וחברתיים שונים, ובהם עוני, חוסר ביטחון תזונתי ופערים חברתיים — הצביע על עלייה חדה בשיעור הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. משפחות ישראליות רבות חיות במצוקה, וחובותיהן תפחו במהלך המלחמה.
כאשר משרד האוצר יפרסם את העלויות האמיתיות של המלחמה בהשוואה להתחייבויותיו בתקציב 2025, צפוי הדבר לדחוף משקיעים ומוסדות בינלאומיים לאובדן אמון.